"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יומו של מחונן

מחרתיים: כ־160 אלף תלמידי כיתות ב' ישתתפו במבחנים לאיתור מחוננים • משרד החינוך יצא בהודעה להורים: "חשוב מאוד לא ליצור לחץ מיותר בקרב התלמידים" • הפורמט: קטע מילולי ומבחן אמריקני

,עודכן
צילום: GettyImages

הצלחה לתלמידים ואזהרה להורים: מחרתיים ייערך מבחן לאיתור מחוננים בקרב כ־160 אלף תלמידי כיתות ב' בכל מערכת החינוך. תלמיד מחונן הוא חלום של לא מעט הורים, לכן בהודעה שפרסם משרד החינוך להורים נכתב: "חשוב לא ליצור לחץ מיותר בקרב התלמידים ולאפשר להם להתמודד עם הבחינה בנחת וברוגע".

אורכו של המבחן כשני שיעורים והוא מורכב מחלק ראשון מילולי ושאלות, וחלק שני של בעיות מילוליות בחשבון - בעיקר "בעיות מכולת" ולעיתים גם סדרות חשבוניות.

"למעשה מדובר בפעם הראשונה שבה התלמידים נתקלים במבחן אמריקני", אומרת אסנת פיינגולד, מייסדת אתר "מיחונן" שמנתח סיכויי הצלחה של תלמידים בבחינה, "יש היום בשוק הרבה מכוני הכנה, זו תעשייה שגדלה בשנים האחרונות וממשיכה לגדול. יש שטוענים שמי שמחונן לא צריך שום הכנה ויעבור את המבחן בלי שום בעיה או תרגול, ומנגד ילדים מוכשרים מאוד, גם אם הם לא מחוננים, בזכות הכנה יכולים לעבור את המבחן וליהנות מהסל התקציבי האדיר שמשרד החינוך משקיע בקידום ילדים מחוננים".

לדבריה, "התלמידים נפגשים בפעם הראשונה עם שאלון אמריקני שיכול להיות מבלבל מאוד, ואין לתלמידים כלים ואסטרטגיות להתמודד עם זה. תלמידים צעירים נוטים לסמן את התשובה הראשונה שהם מזהים כנכונה בלי לקרוא הלאה או לסמן שתי תשובות נכונות".

לטענתה, יש הבדלים בין בנים לבנות באופן שבו הם פותרים את המבחנים: "בנים מנחשים יותר ולכן מספיקים יותר שאלות ומוציאים ציון גבוה יותר. משרד החינוך מודע לזה ועושה העדפה מתקנת כדי שיהיה ייצוג שווה בתוכניות למחוננים".

3,000 מחוננים ב־5 שנים

בחודש אוגוסט האחרון פורסמו ב"ישראל היום" נתונים בלעדיים על אודות היקף התלמידים המחוננים והמצטיינים בישראל. במערכת החינוך למדו בשנת הלימודים האחרונה (תשע"ז) 15,429 תלמידים מחוננים מכיתות ג' עד יב' - גידול של 1,399 מחוננים לעומת שנת תשע"ו. בעקבות הפרסום הודיעו במשרד החינוך כי יפעלו להגדיל את מספר התלמידים המחוננים בישראל, מה שעד כה נמנע בשל בעיות תקציביות. סה"כ צפויים להתווסף כ־3,000 תלמידים מחוננים בתוך חמש שנים.

במשרד החינוך פועל האגף למחוננים ולמצטיינים בראשותו של מנחם נדלר, שמטרתו לתת מענה לצרכים המיוחדים של אוכלוסיית תלמידים זו. תלמידים מחוננים מהווים 1%-3% בממוצע מהתלמידים במערכת החינוך.

מבחני האיתור נעשים על ידי זכיינים באחריות משרד החינוך. כל תלמידי מערכת החינוך הרשמי עוברים בכיתה ב' מבחן איתור אחיד (שלב א'). לאחר מכן, כ־20%-15% מתלמידי השנתון - בעלי ההישגים הגבוהים ביותר - משתתפים בשלב ב', מבחן קבוצתי שלאחריו נקבע מי מתוכם יוגדר כמחונן או מצטיין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר