"הסודות", גרסת התיאטרון

ב־2007 יצא סרטו של אבי נשר "הסודות". התסריט, שאותו כתב עם הדר גלרון, עסק בשתי צעירות חרדיות שלומדות במדרשה בצפת ומנהלות ביניהן רומן אסור. את הגיבורות גילמו אניה בוקשטיין ומיכל שטמלר.

כעת מגיע "הסודות" לתיאטרון. ביום שלישי יעלה בבית ליסין עיבוד בימתי שכתבה גלרון לסרט. את ההצגה מביים כפיר אזולאי, ומי ששיחקה בסרט ותשחק גם בהצגה היא מיכל שטמלר.

"הסיפור במחזה מאוד השתנה מהסרט המקורי", אומרת שטמלר (38), שגילמה בסרט, ותגלם גם בהצגה (תפקיד שאותו תחלוק עם שירן הוברמן), את דמותה של מישל, בת למשפחה חרדית עשירה מצרפת, נפש חופשייה שלא מוצאת את עצמה בתוך הגבולות הקשים של החברה החרדית. "היא נראית כמו בחורה בעלת ביטחון עצמי גבוה, פתיינית, מוחצנת ומרדנית, אבל במהלך המחזה מבינים שזה יושב על משהו מהעבר, טראומה שלה שעדיף לא לחשוף כרגע", היא מספרת. "היא פוגשת בחורה 180 מעלות ממנה, נעמי, תלמידה חכמה שכל מה שמעניין אותה זה ללמוד, מאוד סגורה ולא חברותית. בעקבות הקשר שנוצר ביניהן נעמי נפתחת ומישל מתרככת. הן מתקרבות ומתאהבות. זה בעצם סיפור על אהבה בלתי אפשרית בחברה שבה אהבה כזאת נחשבת לחטא אסור".

בוקשטיין ושטמלר בסרט "הסודות" מ־2007 // צילום: אלדד רפאלי

לדברי שטמלר, כשפנו אליה מהתיאטרון והציעו לה לעשות את התפקיד בהצגה, היא שמחה מאוד. "התפקיד הזה הוא מתנה, והוא הפך לתפקיד אפילו יותר טוב בעיבוד למחזה. נורא כיף לשחק את החוצפנית, המסוכנת. גם מאוד שמחתי שאני הולכת לעבוד עם הדר גלרון, שכתבה את התסריט עם אבי נשר. המעבר לבמה מצריך שינויים. למשל, הוחלט שבהצגה למישל יהיה מבטא צרפתי. בסרט זה לא היה, אבל יש משהו בתיאטרון שמצריך מחוות יותר גדולות. יש דברים שעובדים בתיאטרון אבל לא מתאימים לקולנוע".

הסרט כלל סצנות אינטימיות ושחייה בעירום עם אניה בוקשטיין. איך הסצנות האלה יתורגמו לבמה?

"זה כבר התפקיד של הבמאי לעשות משהו שהשחקניות ירגישו איתו בנוח. יש עירום על הבמה. יש סצנה שבה אנחנו נכנסות למקווה ערומות, אבל זה יהיה מאוד עדין, לא כמו בסרט. אנחנו בדיוק עובדים על זה כרגע. כנראה יראו אותנו רק מהגב, זה עוד בעבודה. אני מרגישה מאוד בנוח עם הבמאי ועם הפרטנרית שלי, יעל וקשטיין (שמגלמת את נעמי; מ"כ). אני יודעת שלא יקרה משהו שלא ארגיש איתו בנוח. הכל נעשה עם הרבה הקשבה לגבולות שלנו. אין לי התנגדות עקרונית לעירום. כשזה עירום יפה ומתאים אז זה יפה בעיניי".

עשר שנים עברו מאז הסרט. אני מניחה שאת לא אותה אישה ולא אותה שחקנית מאז.

"נכון. היום אני בת 38, אמא לשניים, ואני משחקת בחורה בת 20. זה קטע. בקולנוע מן הסתם לא הייתי יכולה לעשות את זה, אבל על הבמה זה עובד. בטוח השתניתי. אז עשיתי דברים באופן אינטואיטיבי, בלי לחשוב יותר מדי, והיום זה בא יותר ממקום של מודעות ובחירה. אני מניחה שחלק מהקהל ישווה את המחזה לסרט, אבל אני בכלל לא שם. אני בתהליך חדש לגמרי".