בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את הפרסומאי אילן שילוח לשלם למס הכנסה כ-15 מיליון שקלים בגין תשלום של 81.4 מיליון שקלים שקיבל מחברת מקאן אריקסון ב-2008. זאת, בנוסף למס בסך 16 מיליון שקלים שכבר שילם שילוח בגין תשלום זה במקור. פסק הדין, בו קיבל בית המשפט חלקית את ערעור שילוח, ניתן במקור ב-30 באוגוסט, אולם בית המשפט התיר אתמול נוסח שהותר לפרסום.
שילוח שימש כמנכ"ל קבוצת הפרסום ורכש המדיה מקאן אריקסון עד שנת 2000 המוקדמות ובשנים הרלוונטיות גם כיו"ר הקבוצה והדמות הדומיננטית בה. לדבריו, ב-2007 החליט לפנות לעיסוקים אחרים ולכן התפטר מתפקידו כיו"ר הקבוצה. בחודש ינואר 2008 חתם על הסכם אי תחרות במקאן לשלוש שנים תמורת 81.4 מיליון שקל שיקבל במהלך אותך שלוש שנים. כמו כן חתם באותו יום על הסכם למתן שירותים למקאן במתכונת מצומצמת. כעבור מספר חודשים תיקנו הצדדים את הסכם אי התחרות והתשלומים שהוגדרו כ"תגמול מנהלים כולל בגין פעולתו ותרומתו של אילן לחברה".
במרץ 2008 פנה רו"ח מטעמו של שילוח לפקיד השומה וביקש להסדיר את מיסוי התשלומים שיקבל מאי התחרות. בעקבות פנייה זו נחתם "הסכם שומה" לפיו סווגו התקבולים כהכנסה מרווח הון החייבת בשיעור מס של 20 אחוזים (16 מיליון שקל) בשנת 2012, הורה המנהל, בהתאם לסמכות המוענקת לו בפקודת מס הכנסה, על פתיחת "הסכם השומה". לאחר בחינה ובדיקה של המקרה הוצא צו שקבע וסיווג את תשלומים האלה להכנסה "פירותית" החייבת בשיעורי המס הרגילים עד למדרגת המס השולי.
השופט הרי קיש קבע, בסופו של יום, כי יש להכיר בחלק מהסכום שקיבל שילוח כתשלום עבור אי תחרות - ואילו את היתרה יש לייחס למעמדו של שילוח כעובד בקבוצה או כנותן שירותים. השופט קבע כי סכום של 45.5 מיליון שקל מכלל התקבולים (מתוך 81 מיליון שקל) הוא תשלום עבור אי-תחרות בגינו יוטל מס בהתאם לשיעור הקבוע בהסכם (20 אחוזים) כאשר יתרת הסכום 35.5 מיליון שקל תסווג כהכנסה פירותית עליה יוטל עליה מס שולי בהתאם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
