ויוואלדי, הגרסה המודרנית

"מוזיקה היא סוג האמנות היחיד שמתרחש באותו הרגע. צריך להיות נוכח כדי להבין אותה", אומר מייקל דבוז'ק, היוצר של המופע "Vivaldianno - עיר המראות", שמתחקה אחר קורות חייו ואתגריו של המלחין הדגול אנטוניו ויוואלדי.

המופע, שיגיע להיכל התרבות בתל אביב ב־3 בנובמבר, לא מיועד דווקא לאוהבי מוזיקה קלאסית. מדובר במופע תלת־ממד ואנימציה שמלווה בהרכב כלי נגינה מגוון, עתיק ומודרני כאחד, שמגולל את סיפורו של המלחין האיטלקי שנולד בסוף המאה ה־17, באורך שעתיים שעוברות מהר מאוד. הדרמה שדבוז'ק מנסה לספר אמנם מתבססת על הקלאסיקות של ויוואלדי (כמו גם של מוצרט ומלחינים אחרים) אך ההנגשה שלו מודרנית למדי.

דבוז'ק, שגם מופיע על הבמה בעצמו במהלך המופע כמעין מנצח, נותן לוויוואלדי כרטיס כניסה לעידן המודרני. כאילו המלחין קם לתחייה ומופיע בגמר של "אקס פקטור" או "דה וויס". האנימציה שמוקרנת על גבי מסכים שקופים לפני ומאחורי הבמה, יוצרת רצף עלילתי שירתק גם את אלה שאינם מחובבי המוזיקה הקלאסית.

לדברי דבוז'ק, ההשראה שלו למופע באה מיוצרים כמו הקלידן ריק וויקמן ולהקת Emerson Lake and Palmer - יוצרים מתחום הרוק בכלל. מאידך, היצירות של ויוואלדי משתמרות כמעט במלואן ומקבלות את הכבוד המגיע להן במופע. לכך מתווספים קריינות ואפקטים שיוצרים רושם של מחזמר מודרני שלא יבייש גם את ברודוויי .

"זה כמו לראות מופע של 'סירק דה סוליי'", אומר דבוז'ק. "מופע שעובד עם דרמה ועם תאורה בצורה מאוד דומה. בואו לראות משהו שלא ראיתם". הצ'לנית תרזה קובלוב, שממלאת תפקיד מרכזי במופע, אומרת שהישראלים לא יתאכזבו כי מדובר בחוויה שתפתח להם את המחשבה בצורה שהם לא רגילים אליה. "מוזיקה היא משהו נצחי. מדובר בשעתיים של כיף, למידה וחוויה שמשלבת הווה עם עבר", היא אומרת.

לדברי השניים, מדובר במופע שהוא בראש ובראשונה ויזואלי. "אנחנו מביאים את הצופה אל תוך עולמו של ויוואלדי בשפה המודרנית, בכלי נגינה מתקדמים ובטכנולוגיה שלא גורעת מהתווים הישנים".

הכותב היה אורח של חברת ההפקה במוסקבה