"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נראה אותך משווה מחירים!

מוכרים מתוחכמים יודעים להסוות את המחיר האמיתי - ולהקשות עלינו לעשות את הפעולה הצרכנית המתבקשת • כדאי לי

,עודכן
חנות מוצרי חשמל (אילוסטרציה), צילום: יהושע יוסף

זה התחיל מזה שחבר הקניט אותי על רכישת מוצר חשמלי לבית: "איזה פראייר, הנה זה בזאפ, 500 שקל פחות!". קפצתי מהכיסא ומייד ראיתי את שתי המילים שהוא פספס: "החל מ...". במילים אחרות: מדובר ב"מכרז" שבו אפשר להגיש הצעות החל ממחיר נמוך, שכמובן אף אחד לא זוכה בו. להגיש אפשר, לזכות זה כבר סיפור אחר.

הוא כמעט נכנע להקנטה הזו, אבל אז הוא באמת מצא מחיר טוב יותר, לא ב־500 שקל, אבל בחצי מזה. עדיין משמעותי. במקרה הזה כבר לא הצלחתי למצוא אותיות קטנות שיסבירו את העניין, אבל הסקרנות לא הניחה לי - הרי ביררתי היטב, השוויתי מחירים... איך זה ייתכן?

בצר לי, התקשרתי לחנות שממנה קניתי את המוצר וביקשתי מהבעלים הסבר. אמרתי לו שאני פשוט רוצה להבין את הפער הזה, אחרי שהוא אמר לי שלא אמצא בשוק מחיר כזה. בעל החנות הפתיע בתשובה נחרצת: "אין דבר כזה, אף אחד לא מוכר את המכונה הזו במחיר הזה". אבל אני נמצא מול המחשב ומופיע שם המוכר בזאפ, הכתובת, הטלפון והמכונה זמינה במחיר הנמוך הזה, הסברתי. "אז תתקשר ותזמין", אמר המוכר הנועז, "אם תצליח לבצע הזמנה במחיר הזה, אני אחזיר לך את הכסף". טוב, תירגע, אמרתי לו. אני לא צריך שתבטל את העסקה, אני עיתונאי ואני רואה בזה שכר לימוד, אולי בכלל מדובר בהוצאה מוכרת בעיתון שלי (המממ...).

אם כבר הגענו עד הלום, אז מובן שהתקשרתי לבצע את ההזמנה. התחלתי למסור פרטים: שם, כתובת, טלפון... ואז הגיעה השאלה: "איזה דגם רצית?" ובכן, כפי שאמרתי, הדגם הזה שאתם מציעים ב־2,100 שקלים. "תן לי רגע לבדוק", אמר הטלפן הנחמד, תקתק במקלדת והמשיך: "תראה אדוני, הדגם הזה אזל, אבל מכיוון שהתקשרת אנחנו נציע לך את הדגם המשוכלל יותר בתוספת של 450 שקלים בלבד, במקום 700 שקלים". רשמתי את הדגם ואת התוספת הנדרשת והבטחתי לבדוק את ההצעה ולחזור אליו. "אני לא בטוח שההצעה הזו תישמר לך", הוא ניסה את מזלו וזכה בתגובה לטריקת השיחה.

חזרתי לבעל החנות ודיווחתי לו על פרטי השיחה. "ראה ידידי, הוא אמר, הדגם המשודרג שהוצע לך, הוא הדגם שקנית ממני. למכונה הזו יש כמה כינויים לאותו הדגם". אני לא מאמין! זו עבודה בעיניים! נזעקתי. "אני יכול לספר לך על עוד כמה תרגילים שעושים באתרי המכירות והורסים לנו את המכירה בחנות". ספר! ספר! ביקשתי. הוא סיפר: "אתה מתקשר לקנות מדיח כלים שפורסם במחיר מסוים. שואלים אותך באיזה צבע אתה מעוניין ואז אומרים לך שהצבע שאתה מבקש הוא בתוספת מחיר מסוימת. רצית כסף – זה בתוספת מחיר; רצית לבן – גם זה בתוספת מחיר. תרגיל נוסף: אומרים לך שהדגם שרצית הוא ממדינה מסוימת, אבל אם אתה רוצה את הדגם האירופי, נניח, אז זה בתוספת מחיר. וכמובן, הדגם המומלץ הרבה יותר טוב, לדבריהם".

אז איך אפשר להשוות מחירים? אפשר, אבל זה הפך להיות לגמרי לא פשוט. אם מצאתם מחיר נמוך יותר, אל תמהרו להסכים לתוספות במחיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר