"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח ארגון השקיפות העולמי על שוחד באמריקה הלטינית: 16% שיחדו שוטרים

13% מאזרחי ארגנטינה ו־30% מאזרחי פרו דיווחו שנתנו שוחד בתמורה לקבלת שירותים המגיעים להם בחוק • "מגמה של עלייה בשחיתות בשנה האחרונה"

,עודכן
שוטרים מול משרדי התובע הכללי בבואנוס איירס // צילום: רויטרס

ארגון השקיפות העולמי מפרסם דו"חות חשובים על ניטור מצב השחיתות בעולם. ערב שמחת תורה פרסם הארגון דו"ח חשוב: "עמים ושחיתות: אמריקה הלטינית והקאריביים".

הארגון מציין כי הוא מזהה בשנים האחרונות התרופפות של המבנה השלטוני באזור. במקסיקו בלבד, מציינים בדו"ח, נרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלייה של 31% במקרי הרצח וכך גם בהונדורס ובוונצואלה, שם מדווח שאנשי הארגון הותקפו בעת שחקרו פרשת שחיתות עם שני עיתונאים מקומיים.

לדברי הארגון, מעשי פשע מעין אלה יכולים לקרות רק במקומות שבהם קיימת שחיתות הפוגעת בתפקוד מערכת האכיפה - במשטרה, בבתי המשפט ובשלטון בכלל. הדו"ח הזה מבוסס על ראיונות אישיים, בארבע עיניים, עם לא פחות מ־22,302 אזרחים מ־22 מדינות שבהן חיים כ־90 מיליון איש.

הסקר נערך מאמצע 2016 ועד סופה. רוב משתתפי הסקר טענו שב־12 החודשים האחרונים רמת השחיתות במדינה שלהם עלתה. בברזיל, בפרו, בצ'ילה ובוונצואלה יותר משלושה רבעים מהנשאלים טענו שרמת השחיתות בארצם במגמת עלייה. בארגנטינה ובגואטמלה "רק" מעט יותר מ־40% טענו שהשחיתות אצלם במגמת עלייה. אלו הן כמובן תמצית התוצאות בעניין "השחיתות הנתפסת", הסובייקטיבית. אך הארגון מחפש גם עדויות חיות לשחיתות - נתונים אובייקטיביים יותר.

לצורך זה נשאלו הנסקרים "האם יצא לך אישית לשלם שוחד כדי לקבל שירותים המגיעים לך לפי חוק, ב־12 החודשים שקדמו לסקר?". 20% מכלל הנשאלים ענו בחיוב למתן שוחד לבתי חולים ציבוריים; 16% שיחדו גורמים במשטרה; 14% שילמו שוחד כדי לקבל שירותים ציבוריים אחרים, ו־12% נתנו שוחד למערכת המשפט.

מדגם הנסקרים המייצג בכל מדינה עמד על לא פחות מ־1,000 איש, ומתוכם 13% מהארגנטינאים הודו ששילמו שוחד, 9% מהברזילאים, 46% מאזרחי הרפובליקה הדומיניקנית, 30% מאזרחי פרו, 23% מאזרחי ונצואלה ו־44% מאזרחי מקסיקו.

שאלות מעניינות בסקר מבררות את מידת הנורמטיביות של השחיתות. כך אחת השאלות: "האם זה מקובל מבחינה חברתית לדווח על מקרה של שחיתות?". באופן מפתיע, רוב של לפחות 70% מהנשאלים ענו "כן" בקוסטה ריקה, בברזיל, בגואטמלה, באורוגוואי, בניקרגואה ובדומיניקנים, אך במרבית המדינות הנסקרות היה רוב שענה "כן" לשאלה זו. פחות מרוב נמצא במקסיקו (49%), בפרו (48%) ובצ'ילה (43%).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר