רוצים להתגייס לצה"ל - מוטרדים מהתפקיד שיקבלו

רגע לפני העלייה על מדים, סקר רחב חושף את הדעות של הנוער:הגיוס לצה"ל מלווה בלא מעט חששות ולבטים בקרב תלמידי התיכון. מחקר חדש שנערך לראשונה במשך שנה שלמה, מראה מה מעסיק את בני הנוער שעומדים בפני שירות צבאי: 73% מהתלמידות ו־55% מהתלמידים (דוברי העברית) מוטרדים מאוד מהתפקיד שאליו ישובצו בצה"ל.

כמו כן, 33% מהבנות מוטרדות מאוד מתנאי הסביבה בצבא (המגורים והאוכל) ומהמסגרת הצבאית הנוקשה, לעומת 19% מהבנים. הנושא של סכנת חיים מעסיק רק כחמישית מהתלמידים (20%) - בנים ובנות.

החל משנת 2010 מפעיל משרד החינוך את תוכנית "נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל", המתמקדת בפיתוח המוטיבציה ובהקניית ידע ומיומנויות לתלמידי י"א־י"ב לקראת השירות בצה"ל. כדי לסייע בשיפורה, ערכה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) מחקר בקרב כ־6,000 תלמידים, וכן ראיונות בעשרה בתי ספר, שבהם רואיינו מנהל בית הספר, רכז התוכנית ומחנך כיתה י"א או י"ב. הסקר כלל בתי ספר מהמגזר הממלכתי דובר העברית (בנים ובנות) ובתי ספר מהמגזר הדרוזי (בנים בלבד).

מהמחקר עולה כי רוב התלמידים שהשתתפו בתוכנית רואים חשיבות רבה בגיוסם לצה"ל: באשר לרצונם לעשות שירות משמעותי שבו יתרמו לצה"ל, השיבו בחיוב 86% מהבנות ו־83% מהבנים (דוברי עברית), וכן 69% מהבנים הדרוזים. נוסף על כך, 81% מהבנות ו־79% מהבנים (דוברי עברית) טענו כי חשוב להם להיות שותפים בהגנה על המדינה, לעומת 67% מהבנים הדרוזים.

באשר למוכנות לשירות הצבאי מבחינה רגשית ונפשית: 67% מהבנים הדרוזים העידו כי הם מוכנים רגשית ונפשית, לעומת 56% מהבנים ו־36% מהבנות דוברי העברית.

ואיך הכושר? 74% מהבנים הדרוזים, 46% מהבנים ו־34% מהבנות, דוברי העברית, העידו כי הם מרגישים מוכנים גופנית לשירות צבאי.

עוד מראה המחקר כי למשפחתו של התלמיד השפעה מכרעת - והיא בעצם הגורם המשמעותי ביותר עבור התלמידים בקבלת ההחלטה לגבי המשך דרכם לאחר סיום בית הספר. כ־80% מהבנות דוברות העברית, 76% מהבנים דוברי העברית ו־73% מהבנים במגזר הדרוזי דיווחו כי משפחתם היא שעזרה להם לקבל את ההחלטה אם לפנות לשירות צבאי, לשירות לאומי, לשנת שירות וכדומה.

"מגיעים בשלים יותר"

עוד בדק המחקר את שיבוצי התלמידים והיכן בכוונתם לשרת: בנים במגזר הדרוזי משובצים לשירות קרבי או מתכננים שירות קרבי יותר מאשר בנים דוברי עברית. 48% מהבנים במגזר הדרוזי מתכננים שירות קרבי או שובצו ליחידה קרבית, בהשוואה ל־44% מהבנים דוברי העברית. כמו כן, 17% מהבנים הדרוזים ישרתו או מתכננים לשרת כתומכי לחימה, בהשוואה ל־11% מהבנים דוברי העברית. 15% מהבנות דוברות העברית שובצו לשירות ביחידה קרבית או מתכוונות לשרת בה. רבע מהן שובצו או מתכוונות לשרת כתומכות לחימה.

ויש גם נתונים פחות "נוחים". כך, למשל: 32% מהבנים הדרוזים מאמינים כי השירות בצה"ל הוא בזבוז זמן, וכמוהם חושבים גם 12% מהבנים ו־7% מהבנות דוברי העברית. בד בבד, 37% מהבנים הדרוזים ו־16% מהבנים ו־12% מהבנות דוברי העברית טוענים כי המסגרת הצבאית אינה מתאימה עבורם. ובכלל, נראה שחלק מבני הנוער היו מעדיפים לתעל את עשייתם למקום אחר - 48% מהבנים במגזר הדרוזי, 27% מהבנים דוברי העברית ו־23% מהבנות חושבים שיש דרכים טובות אחרות לתרום למדינה במקום שירות בצה"ל.

המחקר הראה כי ככל שבית הספר מקבל יותר משאבים ופעילויות לטובת הכנה לצה"ל, כך עולה תחושת המוכנות של התלמידים לשירות. מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אומר כי "התוכנית 'נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל' מטפחת את תחושת ההזדהות וההשתייכות של בני הנוער לעם, לארץ ולמדינת ישראל. נלמד לעומק את המחקר הזה ונרחיב את התוכנית בהתאם לצורך".

שר החינוך נפתלי בנט הוסיף: "שירות משמעותי בצה"ל מתחיל בהכנה נכונה כבר בגיל התיכון. אנחנו עדים לכך שתלמידים שהשתתפו בתוכנית של המשרד מגיעים בשלים יותר ועם נכונות רבה יותר לשירות משמעותי".