מוטציות גנטיות, רעב וחזרה לעידן הקרח: התוצאות ההרסניות של מלחמה גרעינית אפשרית

ועדת פרס נובל לשלום הכריזה אתמול (שישי) כי הזוכה בפרס לשנת 2017 הוא הארגון לפירוז עולמי מנשק גרעיני, ICAN. "אנו חיים בעולם שבו החשש מנשק גרעיני הוא החמור ביותר מזה שנים רבות", אמרה יו"ר הוועדה בריט רייס-אנדרסן .

ואכן, למלחמה גרעינית תהיה השפעה עצומה על הסביבה. בכותרות חוששים מהפגיעה במדינות ובאזרחים, אולם מעט מאוד נכתב על השינוי האקלימי בעקבות מלחמה גרעינית.

חברי הארגון לפירוז עולמי מנשק גרעיני לאחר הכרזת זכייתם בפרס הנובל לשלום לשנת 2017 // צילום: אי.אף.פי

מלחמת עולם גרעינית עדיין איננה נראית כאפשרות סבירה, אבל אם היא תקרה, מאות ואולי אלפי כלי נשק גרעיניים יופעלו. ההשפעה על האקלים תהיה חמורה: הטמפרטורה הממוצעת בעולם תרד למספר שנים ב-7 מעלות צלזיוס, ונגיע לטמפרטורות שנראו לאחרונה רק בעידן הקרח. במקביל, עשן ואבק ימלאו את הסטרטוספרה, ויחשיכו את השמים כך שתיפגע פעולת הפוטוסינתזה של הצמחים, דבר אשר יגרום לקריסת החקלאות, לרעב המוני ופגיעה באיזון האקולוגי.

ההשפעה תהיה דומה לזו של המטאור הענק, שגרם להכחדת הדינוזאורים, רק שהפעם - אנחנו נהיה הדינוזאורים.

ההיסטוריון פול אדוארדס, המתמחה בתחומי מדע וטכנולוגיה, אומר, כי לתיאוריית "חורף גרעיני" שפורסמה באמצע שנות ה-80', היה חלק משמעותי בעצירת מירוץ החימוש, אולם ההתמוטטות של ברית המועצות והפחתת מספר ראשי הנפץ הגרעיניים במחסני ארה"ב ורוסיה, הסירה את התיאוריה מסדר היום. בשנת 2005 פורסמה תיאוריה נוספת על תיאוריית החורף הגרעיני. בפעם זו השתמשו המדענים, ובהם אלן רובוק, במודלים מפורטים בהרבה מאלה שהיו זמינים 20 שנה לפני כן. הם גם בדקו את ההשפעה האפשרית של "חילופי אש גרעיניים קטנים יותר".

התוצאה: מלחמה שבה ישתמשו "רק" ב-50 כלי נשק גרעיניים, כמו שאפשר לחזות אם תהיה מלחמה גרעינית בין הודו לפקיסטן, עלולה לפלוט לאטמוספרה 5 מיליארד קילוגרם של עשן ואבק, שיגיעו עד לסטרטוספרה. זה מספיק כדי לקרר את כל כדור הארץ ב-1.25 מילות צלזיוס – ולהחזיר אותנו למין "עידן קרח קטן" כמו שהיה במאה ה-17. השינויים בהבדלים בין העונות עלולים ליצור מחסור במזון, כך שגם מלחמה גרעינית קטנה עלולה להשפיע על כל כדור הארץ.

אלו שישרדו יסבלו מרעב וממחלות קשות

לדברי אדוארדס, צפון קוריאה כמעט בוודאות תפסיד במלחמה גרעינית מול ארה"ב, אם תפרוץ כזו. אבל מיליונים ימותו, כולל מאות אלפי אמריקנים המתגוררים בדרום קוריאה וביפן, שהן מטרות ודאיות של צפון קוריאה. נזק גדול כזה יגרום להרס בקוריאה, ביפן ובאיי האוקיינוס השקט, כמו גואם, וכל "ניצחון" לא יהיה ראוי לשמו. לא רק שהאיזור יישאר לבדו לטפל בסבל של אלה שישרדו, הוא גם יסבול חרפת רעב ומחלות.

כל מי שיהיה ברדיוס של 16 ק"מ ממקום הפגיעה ימות מיד. אלה שישרדו, ימותו לאחר מכן מכוויות חמורות ומגידולים סרטניים. נשורת רדיואקטיבית מהפיצוצים תגיע לסטרטוספרה ומשם תתפזר בכל כדור הארץ, תפגע ביבול, בבעלי חיים, וגם תגרום למחלות הקשורות לקרינה ולהגדלת התמותה מסרטן. לאחר מכן הנשורת תגרום למוטציות גנטיות בצמחים, בחיות ובבני אדם, כמו שקרה לאחר התאונה בכור בצ'רנוביל.

התפוצצות הכור הגרעיני בצ'רנוביל בשנת 86' // צילום: אי.פי

שריפות ענק יהרגו בני אדם נוספים

ההתפוצצויות הגרעיניות יגרמו גם לשריפות ענק. עשן מבניינים בוערים, משדות נפט וגז, מזקקות, מפעלים כימיים ומפעלי תעשייה יהיה רעיל מאוד. שריפות יער יקיפו שטחים עצומים. התופעות האלו יהרסו עוד רכוש ויהרגו עוד בני אדם.

עד היום הנשק הגרעיני נחשב כנשק של אין ברירה. אם מנהיגים רציונליים, הם לעולם לא יתחילו מלחמה כזו, מכיוון שהם יודעים שהם יושמדו, או לפחות ייפגעו קשות על ידי מתקפת הנגד. חוקי המלחמה הבינלאומיים מחייבים את המדינות להימנע מהנזק ומגרימת אבידות למדינות ניטראליות ושאינן מעורבות במלחמה. אבל מלחמה גרעינית, גם אם היא מוגבלת, תביא להשפעה גלובאלית ולשינויי אקלים.

רוב המדינות הניטראליות, ואולי אף כולן, ייפגעו ויסבלו אבידות. לכן, לפי החוק הבינלאומי, מלחמה גרעינית היא מלחמה אסורה.