הדילמה של טראמפ: אי אפשר להתעלם מפוטין

בדיווחים מוושינגטון ולפיהם הנשיא טראמפ שוקל להכריז כי איראן לא עמדה בהסכם הגרעין שעליו חתמה לפני שנתיים אין כדי להפתיע. מאז נכנס לבית הלבן בינואר השנה, טראמפ אינו מסתיר את דעתו כי איראן מהווה סכנה ואיום לאינטרסים האמריקניים במזרח התיכון ולביטחונן של ידידותיה של ארה"ב באזור, ובראשן ישראל ומדינות המפרץ. מכאן מתבקשת מסקנה נוספת שגם עליה חוזר טראמפ בכל הזדמנות ומעל לכל במה אפשרית, כי הסכם הגרעין שאותו קידם ממשל אובאמה עם טהרן לא היה אלא מקח טעות וכי מדובר בהסכם גרוע שלא השיג את מטרתו, ותחת לבלום את איראן רק עודד אותה להמשיך בדרכה.

אלא שבוושינגטון כמו בוושינגטון, הנשיא יכול לדבר כאוות רצונו, אבל הפקידות במשרד החוץ ובמחלקת ההגנה בשלה. וכך מיהרו שר ההגנה מאטיס ומפקד הצבא דנפורד להצהיר כי האינטרס האמריקני מחייב. לדבריהם, ההסכם עם איראן דווקא בלם את המרוץ של טהרן אל הגרעין וכי האינטרס של ארה"ב הוא לקיימו ולא לבטלו.

הפשרה המסתמנת היא אפוא הכרזה נשיאותית כי איראן לא עמדה בהסכם. עם זאת, טראמפ יימנע מלנקוט צעד מעשי כלשהו נגד איראן ויוסיף לפעול כדי לנסות ולשכנע את שותפותיה של ארה"ב - רוסיה ומדינות אירופה - להגביר את הלחץ על טהרן.

קשה להניח כי הרוסים או האירופים ישתכנעו לתמוך בוושינגטון. האירופים רואים בהסכם הישג ואף מהלך הכרחי במאמץ לייצובו של המזרח התיכון, ואילו רוסיה חברה לשותפות אסטרטגית עם טהרן, שבמסגרתה הצליחו השתיים להציל את משטרו של בשאר אל־אסד ואף להבטיח לעצמן אחיזה בסוריה.

כל המזרח התיכון שומע את הקולות ורואה את המראות. הערבים וגם ישראל מקשיבים להצהרות התקיפות של טראמפ בגנות טהרן, אבל אינם יכולים להתעלם מן העובדה שבשטח, בעיראק ובסוריה, משלימה וושינגטון הלכה למעשה עם הנוכחות האיראנית הגוברת ואינה פועלת לבלום את איראן.

אין פלא כי מלך סעודיה סלמאן הזדרז לבקר השבוע ביקור היסטורי וראשון מסוגו במוסקבה. את עיקר הביקור הקדיש לחששות של סעודיה מפני איראן. כמו רבים אחרים באזור, דוגמת הנשיא סיסי ואפילו ראש הממשלה נתניהו, מזהה המלך הסעודי את פוטין כשחקן מפתח שהשפעתו מכרעת כיום באזור, ואם ארה"ב מסרה את המפתחות בסוריה ובעיראק למוסקבה, אולי כדאי לקבל ערבויות לביטחונה של סעודיה מבעל הבית החדש, ולדימיר פוטין. לאלו יהיה כנראה יותר משקל מהצהרות תקיפות אך נעדרות תוכן מוושינגטון.