"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
אוהבי "Lose Yourself" מאבדים את זה? // צילום: אי.פי
יודעים את כל המילים של השיר “Lose Yourself” של אמינם? לא תאמינו מה זה אומר עליכם. רמז: דברים לא טובים. בכלל.
מחקר חדש השווה את הטעם המוזיקלי של הנבדקים עם תוצאות מבחני האישיות שלהם, על מנת לראות האם יש קורלציה בין העדפה מוזיקלית לתכונות שמעידות על פסיכופתיה.
ויש – אבל הן פחות קשורות לז'אנר, ויותר לשירים ספציפיים. ובניגוד לחניבעל לקטר, פסיכופתים, מסתבר, לא מקשיבים למוזיקה קלאסית.
אוהבי סיה אינם מזיקים
חוקרים באוניברסיטת ניו יורק ניגנו 260 שירים ל-200 אנשים, ומצאו כי הנבדקים עם הנטיות הפסיכופתיות היו מעריצים גדולים של הלהיטים “No Diggity” של Blackstreet, ו-"Lose Yourself" של אמינם. לעומת זאת, נבדקים שאהבו במיוחד את “My Sharona” של The Knack ואת "Titanium" של סיה הראו הכי פחות נטיות פסיכופתיות במבדקים.
"Titanium" של סיה - ערובה לבריאות נפשית // צילום: קוקו
"Titanium" של סיה - ערובה לבריאות נפשית // צילום: קוקו
המחקר מבקש למצוא דרך לזהות בקלות פסיכופתים מבלי ידיעתם, על מנת לוודא שהם לא יגיעו לעמדת כוח שבה יוכלו לנצל אחרים, פיזית או רגשית.
"התקשורת מציירת פסיכופתים כרוצחי המונים או רוצחים סדרתיים, אך המציאות היא שקשה לזהות אותם; הם לא כמו הג'וקר ב"בטמן", אומר פסקל ווליש, שהוביל את המחקר, ל"גרדיאן". "ייתכן שהם עובדים ממש לידך והם נטמעים בחברה. הם כמו חומר אפל פסיכולוגי".
"לרוב קשה לזהות פסיכופתים". חניבעל לקטר בסרט "דרקון אדום"
"לרוב קשה לזהות פסיכופתים". חניבעל לקטר בסרט "דרקון אדום"
כאחוז מתוך האוכלוסייה הכללית מתאים להגדרה של פסיכופת. שלא במפתיע, האחוזים גבוהים בהרבה בקרב אסירים – אחד מתוך חמישה מזוהים כבעלי ההפרעה הפסיכולוגית.
המתנדבים שנבדקו במחקר היו כולם צעירים ומלומדים, אך הגיעו מקבוצות אתניות וכלכליות שונות. הם נבדקו באמצעות מדד לוונסון לפסיכופתיה, מבחן אישיותי מקובל שפותח ב-1995 על מנת לזהות פסיכופתים.
"איננו רוצים פסיכופתים בעמדות כוח"
ווליש הדגיש כי המחקר בחיתוליו וכי הוא טרם פורסם – אך הוא מקווה שהממצאים הראשוניים יהוו מקפצה למחקר גדול בהרבה, שבו יראיינו אלפי פסיכופתים מאובחנים לגבי טעמם המוזיקלי. הוא הוסיף כי הם מצאו שירים נוספים שהצביעו ביתר בירור על נטיות פסיכופתיות, אך הם לא יחשפו אותם על מנת לא לסכן את המחקר העתידי.
"אינך רוצה שפסיכופתים יהיו בעמדות שבהן הם יכולים לפגוע. אנחנו צריכים כלי על מנת לזהות אותם ללא שיתוף הפעולה או ההסכמה שלהם", אמר ווליש. "אמנם זה מעלה שאלות אתיות, אבל באותה מידה יש בעיות אתיות בבוס פסיכופת ובכל פסיכופת שמגיע לעמדת כוח".