"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: ירידה בתמותת בני 80 ומעלה מהתקף לב

בשורות טובות למבוגרים: מדובר בשיעור גבוה יותר מהירידה בתמותה בכלל האוכלוסייה, שעמדה על כ־25% • "יש שיפור גדול בטכניקות ובאיכות הטיפול"

,עודכן
צילום אילוסטרציה: GettyImages

אריכות ימים זה כאן: מחקר חדש שנערך בתל השומר ומבוסס על סקר התקפי הלב, סקר שנערך בכל שנתיים בין כל מחלקות הלב בישראל, מגלה שחולי לב מעל לגיל 80 שנה בישראל שורדים יותר מבעבר. ההערכה היא שהשיפור באיכות הטיפול קשור ישירות לכך.

החדשות הטובות הן ששיעור הקשישים שנפטרו במהלך האשפוז ירד מ־12% בשנים 2006-2000 ל־8% בשנים 2013-2008. התמותה בשבוע שאחרי התקף הלב ירדה מ־11% ל־8% בין שתי התקופות. כמו כן, נרשמה ירידה של 5% בתמותה לאחר שנה מהתקף הלב, מ־32% תמותה בתקופה ה"מוקדמת" ל־27% בשנים האחרונות.

13% מהאנשים שעוברים התקף לב הם בני 80 ומעלה ושיעורם נשאר קבוע לאורך תקופת המחקר בין שנת 2000 ל־2013. בסך הכל נבדקו נתוניהם של כ־1,700 מטופלים מבוגרים, שהושוו לכ־11 אלף מטופלים צעירים.

השיפור בנתוני התמותה מיוחס לעובדה שנעשים יותר צנתורים בקשישים בשנים האחרונות, וכן לשיפור בהיענות לנטילת תרופות ובנוגדי קרישה וסטטינים מהדור החדש.

מהנתונים עולה כי בשנים 2006-2000 רק כמחצית מבני 80 ומעלה שעברו התקף לב קיבלו סטטינים להורדת הכולסטרול, ואילו בשנים 2013-2008 ניתנו התרופות ל־91% מהם.

עם זאת, נמצאו פערים גדולים בזמני ההגעה מהבית לבית החולים כאשר אצל מטופלים מעל גיל 80 לוקח כשעה וחצי (189 דקות) עד להגעה, למיון ואילו הצעירים מגיעים כ־20 דקות קודם לכן (168 דקות). בהתקפי לב, לעיתים, כל דקה קובעת.

פערי הזמנים מצטמצמים מעט במהלך הטיפול, אך עדיין הקשישים מטופלים לאט יותר: מטופל עד גיל 80 שעבר התקף לב ימתין בממוצע 64 דקות מהכניסה למיון עד לכניסה לחדר הצנתורים, ואילו בני 80 ומעלה ימתינו 78 דקות בממוצע.

"שיטות הצנתור השתפרו"

היעד של משרד הבריאות הוא שכל מטופל לא ימתין יותר מ־90 דקות עד לביצוע צנתור.

המחקר הוא בראשותו של פרופ' מיכאל שכטר, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה למחקרים קליניים במערך הלב במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, בשיתוף הסטודנט רואי רובינשטיין, פרופ' אילן גולדנברג ופרופ' שלומי מטצקי, ופורסם בכתב העת היוקרתי "American Journal of Cardiology".

פרופ' שכטר אמר כי "שיעור התמותה של המטופלים בני ה־80 ומעלה השתפר באופן משמעותי, חלק הודות למתן טיפולים מתקדמים יותר לבני ה־80 שנה ומעלה, ובראשם צנתורים טיפוליים ותרופות מתקדמות שהיו בעבר נחלת החולים הצעירים יותר.

חשבנו שהשינוי הדרמטי קרה בתוצאות האשפוזים אצל הצעירים בלבד, אך יש גם שינוי אדיר בתמותה גם בחולים מעל גיל 80".

עוד הוסיף פרופ' שכטר כי "בעבר היינו מצנתרים רק צעירים, היום הגישה היא לצנתר כל אחד שצריך. הטכניקות של הצנתור השתפרו, המהירות השתפרה, ויש היום חומרי ניגוד שפחות מזיקים לכליות. היום שמים יותר סטנטים מיוחדים מאשר שמנו בעבר ומשתמשים בתרופות בצורה יותר מושכלת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר