מחלקת שיקום

עסקת העברתו של כרמלו אנתוני לאוקלהומה סיטי ממחישה כמה לכסף עצמו אין ערך כיום באן.בי.אי. הרבה מאוד ביקורת ספגה ניו יורק ניקס, שלקחה במסגרת הטרייד את אנס קאנטר, שנהנה משכר מוגזם של 17 מיליון דולר לשנה.

אבל המוגזם של היום הוא הנורמלי של מחר והמשוואה כרגע היא לא כסף אלא התקבצות של סופרסטארים. והדרך האחת והיחידה להשיג כאלה היא להראות שיש לך כאלה אחרים. ומרגע שכרמלו הפך לכזה שלא ימשוך שחקן גדול אחר למועדון, הוא הפך לעול ולא לנכס.

המטרה האחת והיחידה של הניקס העונה היא לא לנצח - אלא לשים את קריסטאפס פורזינגיס בחלון הראווה. כל "יום התקשורת" של הניקס היה בסימן הצגתו לעולם של פורזינגיס ככוכב גדול בליגה. האם זה מגובה? זה פחות חשוב בשלב הזה. הניקס ראו מה עשתה מינסוטה - לא ניצחה הרבה משחקים, אבל שכנעה שקרל אנטוני טאונס ואנדרו וויגינס הם סופרסטארים. שכנעה את המומחים? האוהדים? העיתונות? לא חשוב - היא שכנעה את ג'ימי באטלר, שהגיע משיקגו.

פורזינגיס נשאל במסיבת העיתונאים אם יהיה אולסטאר השנה - דבר בהחלט אפשרי במזרח החלש - והשיב: "אני חושב שכן". הניקס חייבים שכך יהיה, אבל זה יהיה רק צעד ראשון לשיקום המועדון מהחורבות שהשאיר פיל ג'קסון.

ספורט, לא פוליטיקה

הימים הפתוחים לתקשורת לקראת פתיחת העונה עמדו במידה רבה בצל החזית בין הנשיא טראמפ לליגת הפוטבול. לברון ג'יימס וגרג פופוביץ' אמרו כל אחד במועדונו דברים חריפים נגד נשיא ארה"ב. כוכב קליבלנד אמר שהמצב הנוכחי רק מחזק את נחישותו להשקיע מעבר ל־45 מיליון הדולר שכבר השקיע בחינוך.

קראפט עם טראמפ. למרות התמיכה פירסם גילוי דעת כנגד הנשיא // צילום: איי.אף.פי

אבל בצד של הפוטבול היה משהו מוזר. בעוד התחושות של שחקנים שחורים לגבי המחאה ברורות, מעניין היה לראות ציבור אחר בהפגנות הסולידריות נגד הנשיא: בעלי הקבוצות, כולל שבעה שתרמו כסף גדול לטראמפ במהלך הבחירות. אחד מהם, בעלי ניו אינגלנד רוברט קראפט - תומך גדול של ישראל ושל טראמפ - אף פרסם גילוי דעת על אכזבתו מהנשיא.

הקריאה של טראמפ לפטר שחקנים מוחים כמובן לא היתה יוצאת דופן מצידו. אז מה בער כל כך לאותם בעלים, אנשי עסקים ותומכיו של הנשיא, להיכנס לעימות פוליטי, בייחוד כשהם עצמם מחרימים את קולין קאפרניק שהחל במחאה? ובכן, זו היתה הגנה על טריטוריה. כשבעלי קבוצות מתאחדים סביב חופש הביטוי של שחקן שהם עצמם מחרימים - זה למעשה ניסיון נואש למנוע את כניסת הפוליטיקה לאצטדיונים. להבהיר שהספורט הוא לא שדה מערכה, ושאצטדיונים לא יפולגו סביב העניין הזה. לבעלי הקבוצות לא אכפת להפסיד לקאפרניק - כל עוד ההפסד לא כספי.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות