הבחירות בגרמניה: לתקן את היחסים עם ממשל מרקל

אנגלה מרקל היתה ועודנה ידידה גדולה של מדינת ישראל. גם המתחים הרבים, שנוצרו ביחסים בין ברלין לירושלים בחודשים האחרונים, לא שינו עובדה זו. עם זאת, לאחר הקמת הממשלה הגרמנית הבאה, בהנחה שמרקל תעמוד בראשה, תצטרך ממשלת ישראל לפעול באורח יזום לתיקון הנזקים שנגרמו ליחסים בין שתי המדינות - אם בגלל פעולות מכוונות של גורמי ממשל גרמניים (כמו העימות המתוקשר בין שר החוץ זיגמר גבריאל לרה"מ נתניהו וההתערבות הגוברת של גרמניה בענייניה הפנימיים של ישראל) ואם בגלל הזנחה ישראלית של הקשר עם גרמניה, ובמיוחד אי טיפוחו של ערוץ קשר ישיר קבוע ותדיר בין נתניהו למרקל.

לאחר הבחירות אמור יועצה המדיני הבכיר הבעייתי של הקנצלרית, כריסטוף הויסגן, שתרם רבות למתיחות בין ברלין וירושלים בשנים האחרונות, לעבור לניו יורק, שם יכהן כשגריר גרמניה באו"ם. שינוי אישי זה בלשכת הקנצלרית יאפשר לרה"מ נתניהו לנסות לבנות מערכת יחסים פתוחה יותר ובריאה יותר עם מרקל.

נתניהו צריך לתת למרקל את התחושה שהיא חשובה לו, לא רק כשהוא זקוק לעזרתה. וכדי לתקן את היחסים עם גרמניה, ראש הממשלה יצטרך לבקש מהקנצלרית להתחיל לפעול באופן שיטתי נגד מעורבותם של משרדי ממשלה גרמניים, קרנות פוליטיות, עיריות וגופים רשמיים שונים נגד ישראל. אם קיום ישראל וביטחונה הם חלק מ"האינטרס הלאומי של גרמניה", כפי שהצהירה והתחייבה פעמים רבות הקנצלרית, לא ייתכן שגרמניה תממן פעילויות הפוגעות בצורה כה בוטה בישראל.

אם תיבחר מרקל, כצפוי, לעמוד בפעם הרביעית בראשות ממשלת גרמניה, תהיה זו קרוב לוודאי תקופת כהונתה האחרונה. ישראל צריכה להתחיל להיערך לתקופת הפוסט־מרקל, באמצעות איתור דור ההמשך של הפוליטיקאים העתידיים שינהיגו את גרמניה. ישראל תצטרך גם לעקוב בערנות רבה אחר מעשיה של מפלגת ה"אלטרנטיבה". כמה מחברי מפלגה זו אינם מסתירים את הערכתם וקרבתם לישראל. אחרים הם בעלי נטיות רעיוניות בעייתיות ביותר, בעיקר בכל הקשור לעברה הנאצי של גרמניה. כניסתה של מפלגה זו לבונדסטאג תהווה מבחן משמעותי ליחסי ישראל־גרמניה.