"לציבור לא כדאי לזלזל באויבינו"

שבוע שעבר, בלילה שבין רביעי לחמישי, הותקף מהאוויר מפעל לייצור טילים מדויקים במערב סוריה. שום מדינה לא קיבלה אחריות, אך התקשורת הזרה ייחסה את הפעולה לחיל האוויר הישראלי. בישראל שומרים בינתיים על דממת אלחוט בנושא, ומקווים שהמשטר הסורי יבליג - בדיוק כפי שעשה לפני עשור, בספטמבר 2007, אז הושמד כור גרעיני בסוריה על ידי מטוסי מדינה עלומה (בתקיפה שיוחסה אף היא לישראל). 

צילומי הלוויין, שפורסמו ימים ספורים לאחר התקיפה, מוכיחים כי בוצעה בדיוק רב. בפעולה כירורגית, שבמהלכה התמודדו המטוסים התוקפים גם עם סוללת הגנה אווירית רוסית מסוג S-400, לא רחוק מהמפעל שהותקף. אם יש אמת בדיווחים, וישראל עומדת מאחורי התקיפה האחרונה בסוריה, נוכל רק לשער כי לביצוע המדויק קדמה עבודת מודיעין מעמיקה; כזו שבמסגרתה הופלל אתר ייצור הטילים, ולאחר מכן נעשה מעקב קפדני אחר שגרת הפעילות בו. כחלק מהתהליך, אפשר להניח, נבחנה הדרך הטובה ביותר לפגוע במפעל בצורה יעילה, תוך כדי צמצום הנזק האגבי ככל האפשר. 

נזכיר כי בראיון ל"הארץ" אמר לאחרונה מפקד חיל האוויר היוצא, אלוף אמיר אשל, כי בחמש השנים האחרונות חיל האוויר תקף שיירות נשק ואמצעי לחימה שיועדו לחיזבאללה קרוב ל־100 פעמים. הגם שהתקיפה האחרונה המיוחסת לישראל שונה מאוד מהתקיפות שעליהן דיבר אלוף אשל, גם בתקיפות מהסוג שאליהן התייחס נדרשת עבודת מודיעין מעמיקה לא פחות. 

חלק ניכר מאיסוף המודיעין של צה"ל נעשה מהאוויר, על ידי כלי טיס מאוישים ומאוישים מרחוק. השבוע ביקרנו בבסיס חיל האוויר בשדה דב, שממנו מופעלים רבים מכלי הטיס המאוישים המבצעים איסוף מודיעין. הפעילות הזו מתרחשת בשתיים מטייסות הבסיס: "הגמל המעופף" ו"מלכי האוויר". בבסיס ממוקמים מטוסי הצופית, החופית ומטוסי הקוקיה המתיישנים. כל אלה אוספים מודיעין אותות וגם מודיעין חזותי. לצד זאת הם משתתפים במשימות לוחמה אלקטרונית, משבשים את תשדורות האויב ומבצעים מלאכות מסווגות נוספות. 

"בעבר, המודיעין שימש להבין את תמונת האויב, את תמונת המטרות", אומר מפקד בסיס חיל האוויר בשדה דב, אל"מ אמיר, "היום צריך גם את זה, אבל צריך גם להבין מודיעין אסטרטגי לקבלת החלטות. אנחנו לא היחידים שעושים את זה - יש מודיעין אווירי נוסף, יש מודיעין סייבר - אבל בעת הנוכחית, לכלים של הבסיס שלנו יש בכך תפקיד מרכזי. זה בגלל הגמישות שלהם, היכולות המגוונות שלהם, היכולת לטוס בכל מזג אוויר ולהתמודד עם זירה משתנה, לפתח תהליכי בניין כוח שמתאימים לתחרות הלמידה שלנו מול האויב. החלק המודיעיני שמטוסי הבסיס מביאים הוא לא היחיד, אבל הוא משמעותי מאוד למודיעין ולקבלת החלטות". 

על תקיפות שמיוחסות לישראל הוא לא יכול לדבר, "אבל אם ניקח לדוגמה תקיפות תגובה של צה"ל בעזה, לעיתים על יעד אחד אנחנו יושבים עשרות או אפילו מאות שעות טיסה מקדימה לצורך איסוף מודיעיני. זה משתנה לפי מהות האיום, סוג האיום, ההגנה שיש עליו. סוגיית אי הפגיעה בבלתי מעורבים היא שיקול משמעותי. לשם כך, צריך להבין שגרת פעילות במקום מסוים", אומר אל"מ אמיר.

לדבריו, "בסבירות גבוהה, בכל תהליך שקורה פה במזרח התיכון, סביב הגדרות, אם מדינת ישראל תחליט לממש מדיניות כזו או אחרת יידרש מודיעין מדויק. ובסבירות גבוהה מאוד, אם נדרש מודיעין מדויק ואיכותי, מטוסי הבסיס ישתתפו בכך".

 

מאיום מדינתי לאיום שבטנדר

אל"מ אמיר, אגב, צפוי לעלות בחודשים הקרובים לדרגת תת־אלוף - ולעשות היסטוריה, כשיהפוך לטייס התובלה הראשון שישרת כראש להק מודיעין בחיל האוויר, תפקיד שניתן לרוב לאנשי מערך הקרב בחיל. המינוי הוא אות הערכה שקיבל אמיר ממפקדיו על פועלו בתפקידיו האחרונים. אמיר, לשעבר בכיר באגף התכנון במטה הכללי, נחשב אדם פתוח, יצירתי, מנוסה מאוד ובעל חשיבה מבצעית שונה. אך המשימות שבהן הוא מעורב בתפקידו הנוכחי הצליחו להפתיע גם אותו. "אני פה יותר משנתיים, וגם אני לא הצלחתי לדמיין שנעשה מה שאנחנו עושים היום. אנחנו פועלים מעבר למה שחשבתי שאפשר. סוגיית המודיעין היא גשר מדהים לתהליכים שבהם אנחנו יכולים לשפר את המצב האסטרטגי של מדינת ישראל". 

הוא מאמין ש"חלק גדול מהציבור בישראל מזלזל באויבינו. אני ממליץ להם לא לעשות זאת. יש לנו אויבים חכמים מאוד, נבונים מאוד. הם מבינים את אופן הפעלת הכוח, ויודעים לעשות תהליכי ניתוח והערכת מצב מקבילים לשלנו. יש להם יכולת טכנולוגית, יש להם גב כלכלי והנדסי, יש להם זירת פעולה שבה הם צוברים ניסיון. לא רק חיזבאללה; גם חמאס לא בדיוק שוקט על שמריו. אנחנו מתעסקים עם אויבים מתוחכמים, שלמדו את נקודות התורפה. והיעד שלנו, בתחרות הלמידה הזו, הוא תמיד להיות לפניהם.

"במשך 60 ומשהו שנות קיומה של ישראל, האיום היה ברור. עסקנו באיום מדינתי. היום אנחנו בעולם אחר לגמרי. אם בעבר היינו מחפשים כוחות סדירים, אמצעי לחימה מתקדמים, טנקים, היום לעיתים אנחנו מנסים לאתר טנדר, משאית שאנחנו מבינים שיש בה משהו". מודיעין, לשיטתו, לא מתמצה בגיחה בודדת. "זה לא זבנג וגמרנו. מדובר בתשתית, במחקר, באנשים מקצוענים במטה, כמו גם בהפעלת הכוח. אנחנו לא מחפשים את מה שחיפשנו לפני עשר שנים. 

"המטוסים בשדה דב טסים בכל שנה שעות טיסה בהיקף של חמש ספרות. אם היו עוד מטוסים, בהחלט היה לנו מה לעשות איתם. בנק המטרות של צה"ל הוא תשתית איסוף שצריך לתחזק אותה, ללמוד אותה, להשאיר אותה רלוונטית". 

ואיפה פועלים המטוסים? "ברחבי המזרח התיכון", אומר אמיר ולא מפרש. נזכיר כי מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה לפני כשש שנים והגעת הרוסים לזירה בשלהי 2015, מתמודד חיל האוויר עם קשיים בעליונות האווירית. הקושי מתעורר לנוכח מערכות שונות, ובהן מערכות הגנה אווירית, שבהן מצטיידים השכנים מצפון. כיום חיל האוויר מוגבל יותר, והאזורים שבהם מתקיימות הטיסות שונו על מנת לא לסכן את הטייסים והמטוסים. לכן לא מופרך לחשוב כי בשל האיום יש מקומות שאליהם יעדיף חיל האוויר לשלוח כלי טיס בלתי מאוישים.

 

פתאום מרגישים את הדופק

"חופש הפעולה שלנו לא פשוט כבעבר", מודה גם סא"ל ע', מפקד טייסת "מלכי האוויר" בבסיס. "אנחנו חווים הרבה שינויים בהגדרות של חיל האוויר בשאלה איפה טסים ואיך. היום זה מנוהל עם אצבע על הדופק. הזירה רוחשת ורוגשת, וחיל האוויר למד לחיות עם זה. חופש הפעולה מאתגר יותר. אבל את רוב המשימות אנחנו יכולים לעשות, ולהביא את המודיעין האיכותי גם משטחנו. 

"הטייסת טסה המון, הכי הרבה מבין הטייסות המאוישות. אין פה מטסים, כמו בטייסות קרב; אנחנו פשוט טסים כל הזמן. בשבתות, בחגים, בימי הזיכרון, ביום כיפור. יש טיסות שנמשכות גם שש שעות באוויר", אמר סא"ל ע', "לפעמים אנחנו טסים שבועות וחודשים באותו המקום. זה דורש הרבה מאוד כוח אדם, ואנחנו מתבססים על אנשי מילואים". 

במהלך שנת 2019 צפוי בסיס חיל האוויר בשדה דב לעבור לבסיס חיל האוויר בחצור. לאחר שמטוסי הקוקיה הישנים יצאו משירות, את משימותיהם יבצעו מעתה כלי טיס בלתי מאוישים מסוג איתן. גם מטוסי הצופית צפויים לטוס פחות שעות. 

אחת הדילמות המרכזיות של חיל האוויר במשימות איסוף המודיעין היא אם להפעיל מטוסים מאוישים מרחוק, ללא טייס, שיכולים לטוס זמן רב יותר ואפשר לקחת איתם סיכונים גדולים יותר מעל שטח אויב; או להפעיל דווקא את המטוסים המאוישים, שיכולים לטוס בכל מזג אוויר, עם מערכות משוכללות יותר, כשהסיכוי לדליפת מידע לגורמים עוינים קטן יותר, יכולת הטיסה מהירה יותר - וכמובן היתרון האנושי של טייסים באוויר.

"הכיוון הוא לעבור לכלי טיס בלתי מאוישים", אומר סא"ל ע', "הם זולים יותר, מסוכנים פחות. אבל יש משימות שבהן אין תחליף לכוח מאויש במטוס. מטוס, למשל, לא חייב לשדר לאחור, ויש פחות סיכון של המידע". דבריו מקבלים משנה חשיבות במיוחד בימים אלה, 20 שנה למבצע שירת הצפצפה, שבו נהרגו 11 מלוחמי שייטת 13. החשד הוא שהלוחמים התגלו בשל חשיפת תשדורות כלי טיס בלתי מאוישים שאספו מידע על האזור. 

מלבד איסוף המודיעין על מטרות רגישות ברחבי המזרח התיכון, למטוסי המודיעין של צה"ל תפקיד משמעותי גם בעת עימות בכל אחת מזירות הלחימה. דוגמה לכך היה אפשר לראות במהלך השבוע האחרון, כאשר רבות מטיסות המודיעין התמקדו בתרגיל הגיס הגדול של צה"ל בצפון. בתרגיל דימה צה"ל עימות נרחב עם חיזבאללה, כשצפון הארץ מדמה את דרום לבנון. כחלק משיתוף הפעולה המתהדק בין חיל האוויר לחילות היבשה בשנים האחרונות, המודיעין האווירי עובר בזמן אמת לכוחות היבשה על הקרקע, ולטייסים קשר ישיר עימם. 

בניגוד למלחמת לבנון השנייה, כיום כוחות הקרקע וכוחות האוויר משתמשים באותם העזרים. "היום, בלי מודיעין אי אפשר לבצע תמרון מאסיבי לעומק", אומר סא"ל ע', "היתרון היחסי של צה"ל הוא במודיעין האיכותי בזמן אמת. שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לקרקע הוא הכי טוב שהיה אי פעם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו