"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סערת גיוס החרדים: בג"ץ משנה סדרי דמוקרטיה

בג"ץ מתנהל כראש ממשלה, ראש הממשלה והחרדים חברים לרגע בקואליציה והופכים ליריבים מהאופוזיציה • אזרחי מדינת ישראל הם אלו שנושאים בנטל, והם אלו שצריכים להחליט מי יישא בו דרך הקלפי והמוסדות הנבחרים • פרשנות

,עודכן
חרדים בלשכת הגיוס, צילום: יוסי זליגר

המטוטלת שעברו החרדים בתוך 24 שעות ביחסם לבג"ץ היתה כמעט בלתי אפשרית. רגע אחד מחאו כפיים על דחיית העתירה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת ורגע אחד הם יצאו נגד בג"ץ במילים הקשות ביותר, מכריזים בפעם המי־יודע־כמה על חוק עוקף בג"ץ ומאשימים אותו בלהיטות לפתיחה במלחמת גוג ומגוג.

ככה זה כשבג"ץ מנהל את המדינה - הוא ראש הממשלה והחרדים חברים לרגע בקואליציה והופכים ליריבים מהאופוזיציה.

מבלי שהאזרחים בחרו בהם, הפכו בשנים האחרונות שופטי בג"ץ לממשלה חלופית. מתווה הגז, מס על דירה שלישית, מדיניות נקיטת צעדים נגד מסתננים - בכל אלה הממשלה מחליטה, אבל בג"ץ? הוא חושב אחרת. בענייני דת ומדינה המצב חמור עוד יותר, שם הפך בג"ץ לשליט הבלתי מעורער של גיבוש אופייה של המדינה: מרכולים, עבודות בשבת, גיור, מקוואות וכמה גלגולים של חוק הגיוס - כולם היו בניהם של השופטים וכולם זכו לחינוך מחדש.

חוק הגיוס, שחוקק בממשלה הנוכחית ונדרש כעת לשינויים בהוראת בג"ץ, הוא חכם ולא צודק. הוא לא עושה צדק עם הדרישה החילונית הפשוטה לשיווין מלא ולאי־הבדלה בין דם של חרדים לדם של חילונים. הוא חכם כי הוא עצר את ההתנגדות ואת הרעל שטפטף החוק הקודם של יאיר לפיד אל שכבות מסוימות בחברה החרדית, שלא ראו בגיוס אסון נוראי אלא אפילו מקפצה לעולם התעסוקה.

הגיוני שיהיה ויכוח על חוק שכזה. השאלה היא היכן צריכה להתקבל ההכרעה - האם בידיהם של תשעה שופטים או בידיהם של שמונה מיליון אזרחים, בהם אלו שמשרתים בקבע, במילואים או סתם אזרחים שאכפת להם מהמתרחש במדינה. אזרחי מדינת ישראל הם אלו שנושאים בנטל והם אלו שצריכים להחליט מי יישא בו ומה דינם של אלו שלא לוקחים חלק במאמץ.

תקום מפלגה ותודיע שהמצע שלה הוא שוויון טוטאלי ומי שלא ישרת בצה"ל ייכנס לכלא, תקבל 40 מנדטים ותשלוט? בסדר. תקום מפלגה שתודיע שמעכשיו יהיה רק צבא מקצועי וקטן וכל החרדים פטורים משירות, תקבל 40 מנדטים ותשלוט? גם בסדר.

אנחנו חיים בדמוקרטיה. תנו לנו להחליט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר