"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מרקל: "להוציא את הונגריה מהאיחוד"

קנצלרית גרמניה הציעה לדון בהרחקתה של המדינה, לאחר שממשלתה מסרבת לקבל החלטה של בית המשפט האירופי ולקלוט פליטים

,עודכן
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל // צילום: איי.אף.פי // קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל // צילום: איי.אף.פי

האם הונגריה תהיה המדינה הראשונה שתידרש לעזוב את האיחוד האירופי? לנוכח סירובה של הממשלה בבודפשט לקלוט בשטחה פליטים, מעלה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, לראשונה את האפשרות שהאיחוד האירופי ירחיק את הונגריה משורותיו.

מרקל אמרה בראיון ליומון הגרמני "ברלינר צייטונג" שהתפרסם הבוקר (שלישי), כי בפסגה הבאה של מנהיגי מדינות האיחוד שתכונס באוקטובר, יהיה צורך לדון בהישארותה של הונגריה באיחוד. זאת בשל סירובה של ממשלתו השמרנית של ויקטור אורבאן ליישם החלטה של בית המשפט האירופי, שקבע בשבוע שעבר שעל כל מדינות האיחוד לקלוט מכסה של פליטים, כדי לסייע למדינות המתמודדות עם הצפת פליטים.

בית המשפט האירופי דן בתלונה שהגישו ממשלות הונגריה וסלובקיה, שטענו כי קביעת מכסות פליטים למדינות האיחוד נוגדת את אמנות האיחוד ולכן אין לה כל תוקף חוקי. לפי תוכנית המכסות שנקבעה בספטמבר 2015, הונגריה צריכה לקלוט כ-1,200 פליטים וסלובקיה כ-900 פליטים מתוך 160,000 פליטים שקיבלו אז מקלט ביוון ובאיטליה. התנגדותן של הונגריה וסלובקיה לתוכנית המכסות נתמכה גם על ידי ממשלתה השמרנית של פולין.

בית המשפט דחה ביום רביעי שעבר את התלונות ואישר את חוקיות תוכנית המכסות בהתבסס על החלטות שהתקבלו בדיונים של ראשי מדינות האיחוד. "אי אפשר לקבל מצב שבו ממשלה אומרת שפסק דין של בית המשפט האירופי לא מעניין אותה", הבהירה מרקל את רצונה לדון בהרחקת הונגריה מהאיחוד.

מהלכים שנקטה בעבר ממשלתו של אורבאן להגבלת עצמאותה של מערכת המשפט בהונגריה, לצמצום חופש העיתונות והמערכה שהוא מנהל נגד המיליארדר ג׳ורג׳ סורוס - התומך בקליטת פליטים באירופה, הביאו בעבר את ראשי האיחוד האירופי לאיים בהטלת עיצומים על הונגריה - איומים שלא מומשו עד כה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר