"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהו חוק החרם?

סנקציות כלכליות ותביעות אזרחיות: כך ייענש הקורא לחרם על ישראל

,עודכן
מודעה של "אמנסטי אינטרנשיונל" התומכת החדר על ישראל, צילום: /

חוק החרם, או בשמו המלא "חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם", מאפשר הטלת סנקציות על מי שקורא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על אדם או על מוסד הנמצא באזור בשליטתה של המדינה "רק מחמת זיקתו למדינת ישראל".

על פי החוק, חלק מהסנקציות הכלכליות שרשאי שר האוצר להפעיל הן לקבוע כי הגוף המחרים והקורא לחרם לא ייחשב עוד כמוסד ציבורי, מה שלא יאפשר זיכוי מס לתורמים לו. סנקציות נוספות קובעות כי הארגון לא יוכל לקבל כספים מהמועצה להסדר ההימורים בספורט, ולא יהיה זכאי לתמיכות לפי סעיף התקציב ולקבלת הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון וחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה. עוד נקבע כי אם בעקבות הקריאה לחרם הפרה חברה חוזה עם גורם או אדם בישראל, אפשר יהיה לתבוע את העובר על החוק כאחראי ישיר לנזקים. החוק מוסיף ומפרט כי כל מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם מקיים עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין יחולו עליו. בהמשך נכתב כי "מצא בית המשפט כי נעשתה עוולה לפי חוק זה בזדון, רשאי הוא לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק. בבואו לקבוע את גובה הפיצויים יתחשב בית המשפט, בין השאר, בנסיבות ביצוע העוולה, בחומרתה ובהיקפה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר