"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סערה בלשכה: "מינוי עו"ד נוה - חשש לניגוד עניינים"

משפטנים דואגים: יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה יהיה שותף למינוי שופטים - ופרקליטי משרדו ידונו בפניהם • הלשכה: "מוזמנים להציע הצעת חוק חדשה"

,עודכן
"איך זה נראה בחוץ?". עו"ד אפי נוה // צילום ארכיון: דודי ועקנין

קהילת המשפט סוערת: בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", שלפיו יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה הוא מועמד ודאי מטעמה לוועדה לבחירת שופטים, נשמעים קולות זועמים בקרב עורכי דין בכירים.

עורכי הדין מצביעים על חשש עמוק, שלפיו היו"ר נוה, שצפוי להיות חבר באותה ועדה רבת השפעה, עתיד להיות מעורב במינוי שופטים ואז לשלוח עורכי דין ממשרדו לדיוניהם. בשל כך יש הרואים בהתמודדותו לוועדה כזו המעלה אפשרות לניגוד עניינים לכאורה.

משרדו של אפי נוה, משרד עורכי הדין אטיאס־נוה־כהן, הוא אחד המשרדים הגדולים בישראל בתחום הנזיקין, והוא עוסק כמעט אך ורק בליטיגציה - עבודת ייצוג ישירה בבתי המשפט, שבמסגרתה עורכי הדין של המשרד מופיעים בפני השופטים על בסיס יומיומי.

עורכי הדין שעימם שוחחנו, הבקיאים בנעשה בלשכה, ביקשו להישאר בעילום שם משיקולים מקצועיים ואישיים. אחד מהם אמר אתמול ל"ישראל היום": "ככלל, עצם העובדה שעורכי דין בכירים יושבים בוועדה למינוי שופטים היא בעייתית ביותר, וראוי לשנות זאת".

על פי סעיף 53א' בחוק לשכת עורכי הדין, אסור לנציגי הלשכה עצמם להופיע בפני ערכאות. ואולם, הסעיף אינו מתייחס למשרדו ולעובדיו של אותו נציג. "מדובר באבסורד", אמר עורך הדין ששוחח עימנו, "כשמדובר באדם שעומד בראש משרד מרכזי העוסק כל כולו בליטיגציה, יש חשש מפני ניגוד אינטרסים הזועק השמיימה".

"תחושה לא פשוטה"

ראש הלשכה הקודם, עו"ד דורון ברזילי, שקל בשנת 2011 להתמודד לתפקיד, אך הודיע על פרישה מהמרוץ. בהודעה שפרסמה אז הלשכה נאמר כי הוא "החליט להעמיד את טובת הלשכה ומערכת המשפט מעל לטובתו האישית... כדי למנוע חשד שמא הוא פועל בנושא זה למען אינטרס אישי". הפעם, חוששים המשפטנים, מדובר באופרה אחרת לגמרי.

"כששופט בא ורוצה להתקדם למחוזי או לעליון, שווה לו להתווכח מול אפי? איך זה נראה בחוץ? כיצד חש האזרח שמתמודד מולם?" שאל אתמול עורך דין בכיר המגיע מתחום הנזיקין.

עורך דין בכיר אחר הפעיל בלשכה ומתדיין מול עורכי דין היושבים בוועדה לבחירת שופטים, מספר כי שמע לא פעם בכירים בלשכת עורכי הדין מתרברבים על כך שהם "מינו את השופטים" בתיק מסוים או בערכאה מסוימת. "אלה אמירות שנשמעות גם בישיבות רשמיות של הלשכה עם נוכחים רבים", הוסיף.

לכן, לדברי אותו משפטן, "למרות שהנציג עצמו לא מופיע בבית המשפט, שמו מתנוסס על כל כתבי בית הדין. השופטים וכולם רואים את זה. יש תחושה לא פשוטה".

"מסקנות חסרות בסיס"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה לכתבה: "חוק לשכת עורכי הדין מסדיר בסעיף 53א' לחוק את הסוגיה נשוא השאילתא. ראוי היה שהפונה, בטרם יסיק מסקנות חסרות בסיס, היה מעיין בהוראות החוק. אם היה מעיין בהוראות החוק, היה לומד שמרגע המינוי לוועדה עורך הדין המתמנה אינו רשאי להופיע יותר בבתי משפט וזאת בדיוק על מנת למנוע ניגוד עניינים.

"אם הפונה סבור שהוראות החוק אינן מספיקות דיין, הוא מוזמן להציע הצעת חוק חדשה לכנסת ישראל", לשון התגובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר