העדות הקדומה ביותר במזרח הקדום לפולחן הקשור לאגירת מזון נמצאה בחפירות של אוניברסיטת חיפה והמכון הארכיאולוגי בברלין בישוב הפרהיסטורי תל צף: כלי חרס יחיד מסוגו המתוארך ללפני 7,200 שנים, שחושף לראשונה את הצד הטקסי-דתי ואולי אף הפוליטי של אגירת המזון בחברות האנושיות במזרח הקדום. "הממצאים בתל צף מהווים עדות ראשונה לקשר בין אגירת מזון בקנה מידה גדול מאד ובין קיום של פולחן הקשור בהצלחה של האחסון ושמירה על התוצרת החקלאית שאוחסנה", אמר פרופ' דני רוזנברג מאוניברסיטת חיפה שעומד בראש פרוייקט המחקר בתל צף.
האתר הארכיאולוגי בתל צף נמצא בעמק הירדן בסמוך לנהר הירדן ולגבול הבינלאומי עם ממלכת ירדן. האתר תועד לראשונה כבר בשנות ה-40 וה-50 ונחפרו לסרוגין החל משלהי שנות ה-70, כשהחל משנת 2013 מוביל את החפירות פרופ' דני רוזנברג מהמכון ע"ש זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הארכיאולוגי בברלין במסגרת פרוייקט רב-תחומי הכולל צוות בינלאומי של מומחים שונים ושיטות מדעיות מתקדמות שמתמקד בשחזור מדוקדק של כלכלת האתר והסביבה הקדומה שלו.
הכלי המסתורי שנמצא בחפירות בתל צף // צילום: אוניברסיטת חיפה
"המעניין הוא שבתל צף אנחנו מוצאים גם עדויות בוטניות רבות ובכללן אלפי זרעים ושרידים אורגניים אחרים ולצידם גם עדויות לסחר בטווחים רחוקים ופריטי יוקרה שונים ובהם פריט המתכת הקדום ביותר שנמצא באזורנו", אמר פרופ' רוזנברג. לדבריו, בתקופת הברונזה (שהחל באזורנו לפני כ-3,300 שנים לערך) החוקרים כבר מזהים במזרח הקדום חברות ובהן אליטות שלטוניות, אולם קיים מזה שנים רבות דיון בקרב החוקרים לגבי הדרך שבה החלו לצמוח חברות אלה. בחברות המורכבות שבהן כבר קיימות אליטות (למשל, במצרים ובמסופוטמיה) נמצאו עדויות רבות לטקסים פולחנים הקשורים לאגירת המזון, אולם עדויות מסוג זה לא נמצאו בתקופות הקדומות יותר, ולכן אי אפשר היה לקבוע בוודאות מתי ואיך החל להתקיים קשר זה.
והנה בעונת החפירות בתל צף לפני שנתיים מצאו החוקרים באחד החדרים שהיה מוקף בממגורות ובמתקני צליה חפורים (מאין מנגלים קדומים), שברי חרס רבים שכבר במבט ראשון נראו לחוקרים כשייכים לכלי אחד. לאחר עבודה מאומצת הם הצליחו לחבר את החלקים והופתעו לגלות כלי חרס זעיר וייחודי שגובהו כ-20 ס"מ ולו פתח קטן בדופן – מעין צוהר. "כלי החרס שאנו מכירים מתקופה זו הם בעלי פתח עליון –כמו מרבית הסירים והכוסות בכל מטבח מודרני - אבל כלי זה סגור בחלקו העליון, בכיפה שגם כוסתה בכדורי טין צבועים באדום שמשמעותם אינה ברורה", אמר פרופ' רוזנברג.
מפאת גודלו מניחים כי שימש לפולחן, הכלי מתל צף // צילום: אוניברסיטת חיפה
הקשר בין גידול מזון ואחסונו ובין מחזורי חיים ומוות של אנשים מוכר לחוקרים היטב ממקורות שונים וגם ממצאים מאוחרים יותר במזרח הקדום ומכאן הסיקו החוקרים כי מדובר בכלי פולחני. "כשמחברים את כלל הממצאים האלה מתל צף אנחנו מקבלים תמונה המעידה על התחזקות הקשר בין פולחן לבין אגירת מזון מוגברת, פולחן שמשלב את הקשר בין מחזורי הגידול החקלאיים ומחזור החיים והמוות ונראה שדגם הממגורה מתל צף הוא אחת הדוגמאות הקדומות לקשר הזה", סיכם פרופ' רוזנברג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו