"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בולות מימי בית ראשון נמצאו בחפירות עיר דוד

באוסף הבולות, ששימשו לחתימת מכתבים, טקסטים בכתב עברי קדום • "יתרום רבות להבנת החיים בירושלים בימי בית ראשון"

,עודכן
בולה שלמה הנושאת את הכיתוב "לאחיאב בן מנחם" // צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בול מה שחיפשו:אוסף של בולות מסוף ימי הבית הראשון, שהתגלה לאחרונה בחפירות עיר דוד, שופך אור על הביורוקרטיה והאנשים שמאחוריה בירושלים הקדומה.

רשות העתיקות

האוסף כולל עשרות בולות, המציינות שמות פקידים ומתוארכות לימי ממלכת יהודה לפני החורבן הבבלי. הוא התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן הלאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד). אוסף הבולות, שחלקן נושא כתב עברי קדום, יוצג לצד ממצאים חדשים נוספים בכנס הארכיאולוגי השנתי של עיר דוד, שיתקיים ביום חמישי.


מקבץ של בולות// צילום: אליהו ינאי/עיר דוד

הבולות, שמהן נגזרה המילה בול דואר, הן פיסות טין קטנות, ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים. מכתב שהגיע כשהבולה שלו שבורה, העיד שהמכתב נפתח לפני שהגיע ליעדו.


עוד בולות //צילום: קלרה עמית;רשות העתיקות

הבולות השתמרו הודות לאש

מכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה, שהתחוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות, שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה, השתמרו טוב יותר הודות לאש, והשאירו עדות על קיום המכתבים, ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים.


בולה הנושאת את השם "פנחס"// צילום: קלרה עמית/רשות העתיקות

אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ציינו כי "בחפירות עיר דוד הרבות נמצאו עשרות בולות אשר מעידות על המנהל המפותח של העיר בימי הבית הראשון. על הבולות הקדומות יותר מופיעים בעיקר ציורים שונים ונראה כי במקום לרשום את שמות הפקידים, השתמשו בסמלים, שהעידו מי חתם, או אולי על מה הוא חתם".


בולה שלמה הנושאת את הכיתוב "לאחיאב בן מנחם"// צילום: אליהו ינאי/עיר דוד

"בשלבים מאוחרים יותר של התקופה, בערך מימיו של חזקיהו המלך (סביב שנת 700 לפנה"ס) ועד לחורבן ירושלים ב-586 לפני הספירה, מופיעים על הבולות שמות הפקידים בכתב עברי קדום. דרך ממצאים אלו אנו לומדים לא רק על המנהל המפותח בעיר, אלא גם על האנשים שגרו ושירתו במגזר הציבורי", סיפרו.

"עדות נוספת לשמות המוכרים מהמקרא"

עוד אמרו מנהלי החפירה כי בחלק מהבולות מוזכרים שמות מקראיים, חלקם נמצאים בשימוש עד היום, למשל פנחס. על בולה מעניינת במיוחד נכתב "לאחיאב בן מנחם". שני השמות האלה מוכרים בהקשר של ממלכת ישראל; מנחם היה מלך ישראל, ואילו אחיאב לא מופיע בתנ"ך, אך שמו דומה לשם אחאב מלך ישראל. איות השם שונה במעט, אך נראה כי מדובר באותו שם.


בולה שלמה הנושאת את הכיתוב "לאחיאב בן מנחם"// צילום: קלרה עמית/רשות העתיקות

כלף ועוזיאל מוסיפים כי הופעת השם אחיאב מעניינת משתי סיבות עיקריות. ראשית, היא מהווה עדות נוספת לשמות המוכרים מהמקרא, אשר מופיעים ביהודה בתקופה שאחרי חורבן ממלכת ישראל: "שמות אלו הם ככל הנראה חלק מהעדות לכך שאחרי גלות שבטי ישראל, הגיעו לירושלים פליטים מהממלכה הצפונית, והם התברגו בתפקידים בכירים במנהל בירושלים", הסביר ד"ר עוזיאל.


ד"ר ג'ו עוזיאל עם הבולות שנחשפו בעיר דוד// צילום: אליהו ינאי/עיר דוד

הסיבה השנייה לעניין שמעוררת הבולה בקרב החוקרים נעוצה בעובדה ששני השמות המופיעים על הבולה, אחיאב ומנחם, היו שמות של מלכי ישראל. ברשות העתיקות ציינו כי "מכלול בולות נדיר זה מצטרף לאוצר הבולות, שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים, המחזקים את הכרתנו ואת הבנתנו בנוגע למעמדה המנהלי והכלכלי של ירושלים בימי בית ראשון. יש בו כדי לתרום רבות לחקירתם של נושאים רבים וסוגיות שונות, הקשורים בחברה ובתרבות של בני התקופה כגון: השפה העברית המקראית, הכתב העברי הקדום, אמנות ומגדר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר