עדות שלא משיקולים נקיים

עדותו של מני נפתלי לא נולדה מתוך שיקולים נקיים וטהורים, קרי הכאה על חטא או הבנה כי נפל דופי או פסול במעשיו אלה, אלא מתוך תפיסה אינטרסנטית מאוד. מכאן שהזהירות המתחייבת בבחינת עדות כזו היא כפולה ומכופלת ובדברים אלה הבחין, בעינו החדה, פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד דניאל ויטמן.

ככלל, עדותו של עד מדינה טעונה סיוע, קרי - בית המשפט איננו רשאי לבסס הרשעה בדין על יסוד עדותו של עד מדינה, אלא אם מצא ראייה מסייעת ממקור חיצוני לעדות זו.

הזהירות המתחייבת מהסתמכות על עדות כזו נובעת מניסיון חיים, שלפיו אדם שהיה שותף לביצוע מעשים פליליים ולדבר עבירה, יש לנהוג בזהירות מופלגת ביחס לעדותו. הניסיון מלמד שאדם שרמס את החוק פעם אחת וביצע עבירות פליליות חמורות מאוד יחד עם שותפים לדבר עבירה, הרי שאחד כזה לא יהסס לרמוס את החוק פעם נוספת ולמסור עדות שיקרית - והכל במטרה למלט את עצמו מהרשעה ומענישה מכאיבה.

אתמול הבהיר פרקליט מחוז ירושלים - במכתב מנומק, ומפורט שבחן את מעמדו של מני נפתלי - כי בפועל, נפתלי התנה את מסירת עדותו בכך שתוענק לו חסינות מפני הפללה עצמית, כך שהדברים שימסור לא ישמשו נגדו. בפועל, מעדותו של נפתלי עולה כי הוא היה שותף למעשים שנעשו ב"פרשת המעונות".

אם כן, ברור לחלוטין שמדובר במי שמעיד על עצמו, במו פיו, כי ביצע עבירות פליליות והיה שותף להן, ומעבר לכך - ביקש, הלכה למעשה, לקבל חסינות מפני העמדה לדין.

יש לשבח את פרקליט מחוז ירושלים שהודיע כי בכל מקרה, אף אם לא מדובר בעד מדינה באופן פורמלי, הרי שעדותו תישקל כעדותו של עד מדינה הטעונה סיוע, שבהיעדרו לא תיתכן הרשעה בפלילים על יסוד עדות שכזו.

עמדה זו נשענת על רציונאליים משפטיים, שלפיהם עדות כזו בעייתית ולוקה בפגמים מוסרים מובהקים, עד כדי כך שעל פי הדין העברי, למשל, עד כזה איננו עד קביל ולכן עדותו איננה יכולה להישמע כלל וכלל, בבחינת משוייך לאלה הנימנים על "פסולי העדות".

תפיסה זו עוברת כחוט השני בכל שיטות המשפט, ולכן נוהגים בזהירות בעדותו של מי שמעיד על עצמו בהתנהגותו בזמן ביצוע עבירה כאדם לא מוסרי, וביתר שאת נכון הדבר לאחר שהחליט לחלץ את עורו בהפללת חבריו.

בית המשפט העליון הכיר בבעייתיות המוסרית־ערכית ובדופי האינהרנטי של עדות שכזו. שימוש בעדות כזו לצורך הרשעת נאשם, על פי פסיקת בית המשפט העליון, אינה אלא בבחינת "הכרח בל יגונה". לשון אחר: בית המשפט אומר, שככל שניתן להסתדר ללא עדות של עד מדינה הרי שזהו המצב הראוי והמועדף. רק במיקרים חריגים, בית המשפט יהיה נכון להסתמך על עדות כזו, שכאמור הינה רווית אינטרסים ובעייתית עד מאוד.

הביא לפרסום: דן לביא