"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדילמה של ארה"ב: לפעול עכשיו, או לעולם לא

אחרי הניסוי של צפון קוריאה, ייתכן שעדיין יש לאמריקנים חלון צר שבו עוד אפשר לפעול נגד המשטר במדינה המבודדת • אין ספק שזו החלטה קשה ביותר, בעיקר כשתמונת היכולת הצפון־קוריאנית לא ברורה • פרשנות

,עודכן
קים ג'ונג און // צילום: אי.אף.פי // קים ג'ונג און // צילום: אי.אף.פי

לניסוי המפתיע שערכה צפון קוריאה בפצצה גדולה, המכונה בפי העם "פצצת מימן", יש משמעות החורגת מהעובדה שעתה יש בידי מדינה זו יכולת לגרום להרס ולהרג גדולים עשרת מונים מאשר קודם לכן. מרכיב לא פחות חשוב בשינוי של המצב ברמה הבינלאומית הוצג בשבוע שעבר, עת שיגרה צפון קוריאה טיל היכול להגיע לחלקים נרחבים מארה"ב - ולא רק לשכנותיה, דרום קוריאה ויפן. צירוף שתי ההצלחות הללו אומר שיש עתה חברה חדשה במועדון של "הגדולים" - מדינה ענייה וקטנה, המאיימת באופן ישיר ובוטה על ארה"ב.

השאלה היא מה תעשה המעצמה המאוימת. למצב הסבוך אחראים הממשלים הקודמים, שכשלו בבלימת צפון קוריאה מפני שחששו מהפעלת כוח וחשבו שאפשר להגיע להסכמים עם המשטר שם. במצב הנוכחי, ייתכן שעדיין יש לאמריקנים חלון צר שבו עוד אפשר לפעול, מכיוון שלא ברור אם הצפון־קוריאנים הצליחו לבנות מתקן גרעיני שנכנס בטילים ארוכי הטווח. ברור שגם אם עדיין לא עשו זאת, החלון הזה צר מאוד בזמן - והעול מוטל כולו על כתפי הנשיא, שנקלע לפינה: לפעול עכשיו, ממש עכשיו - או לעולם לא. אין ספק שזו החלטה קשה ביותר, בעיקר כשתמונת היכולת הצפון־קוריאנית לא ברורה.

לפי פרסומים זרים, לפני 10 שנים עמדה מדינת ישראל בפני בעיה מאותו תחום. ראש הממשלה אהוד אולמרט החליט אז להרוס את הכור הגרעיני בסוריה, שנבנה על פי מודל צפון־קוריאני. מה היה עושה השליט בדמשק לו היתה לו היום מטרייה גרעינית? ברור, למשל, שאיש לא היה יכול למנוע ממנו להשתמש בנשק הכימי שצברה סוריה, וסורים רבים נוספים היו משלמים בחייהם - כי אין דרך לאיים על שליט שיש לו פצצה גרעינית.

התסריט ההשוואתי הזה, בין אי התגובה - שאפשרה לצפון קוריאה להשיג נשק גרעיני בעוצמה אדירה, היכול להגיע לארה"ב - לבין מניעת היכולת של גרעין צבאי מאסד, צריך להיות נר לרגלי כל מי שעיניו בראשו ביחס לאיראן. איראן מנסה לחקות את צפון קוריאה, וההסכם עם ארה"ב וה־P5 כמוהו כהסכמים שעליהם חתמה צפון קוריאה.

ובכל זאת, יש שלושה הבדלים חשובים בין שני המקרים הללו: בגלל חששה של דרום קוריאה מתגובתה האלימה של שכנתה הצפונית, היא נגד כל פעולה צבאית נגדה; מה שאין כן שכנותיה של איראן - נהפוך הוא. לצד זאת, איראן מדינה גדולה ומפותחת הרבה יותר מצפון קוריאה, ולכן גם יכולת השיקום שלה גבוהה יותר, וכדי למנוע ממנה לשוב לסורה יהיה צריך מאמץ גדול יותר מאשר כלפי צפון קוריאה. ההבדל השלישי הוא בכך ששכנתה של צפון קוריאה היא סין, ואי אפשר לפעול במרחב בלי להביא בחשבון את תגובתה. לאיראן אין שכנה שכזו, ולכן יש יותר חופש לפעול נגדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר