כשישראל קיבלה לארח את היורובאסקט, המחצית הראשונה אתמול בהפסד 88:73 לליטא היתה כמו שפינטזנו שזה יהיה. נבחרת לוחמת על המגרש, שחקנים מזנקים על הפרקט, יציעים מרעישים בטירוף וגאוות ענף שמתמזגת עם גאווה לאומית שמכריזה שהכדורסל הישראלי חי, בועט וקיים.
הנפילה הקשה מול איטליה איכזבה בגלל הכדורסל והדרך. הרפיסות והפירוק ההגנתי שאטורה מסינה עשה לשיטה של ארז אדלשטיין כבר גרמה לרבים לסגור את הענף. אבל לרגעים במחצית הראשונה אתמול היה נדמה שהגאולה מגיעה, בצורות שונות, ו־48 שעות אחרי איטליה, נבחרת ישראל נראתה טוב יותר לפחות במבחן הדרך.
הבעיה? היתה גם מחצית שנייה עם עוד התפרקות הגנתית ועוד התעקשות מהקווים ללכת עם החלטה שמרנית ולספסל את ריצ'ארד האוול. התוצאה? אפס ניצחונות ושני הפסדים. הסיכויים להעפיל? עדיין קיימים. אדלשטיין טוען שמבחן הדרך חשוב. אולי עבורו. אבל הדרך של הנבחרת הזו, בטורניר ביתי, כשארבע מתוך שש נבחרות עולות, חייבת להוביל להעפלה לשמינית הגמר. למרות המחמאות על הרצון, כל דיבור אחר הוא גניבת דעת, תירוצים וסיפורים.
אם הביקורת על אדלשטיין ביום חמישי היתה על הרוטציה שהביא מהבית והתעקש עליה למרות ההתפתחויות, אתמול האוול היה בלתי עציר וסופסל בגלל עבירות. עידן זלמנסון ואלישי כדיר באמת ניסו אבל לא סיפקו נקודות. ההתעקשות של המאמן להשאיר את האוול על הספסל הכניסה את ישראל לבור שממנו כבר לא היתה יכולה לצאת. במקום שהשופטים יוציאו את האוול בחמש עבירות, אדלשטיין הוציא אותו עם ארבע וישראל נתקעה בבצורת התקפית.
אדלשטיין, מחפש תשובה ולא מוצא // צילום: עודד קרני
בזמן הארוך שהיה לאדלשטיין לתכנן את הקמפיין, ההחלטה המשמעותית ביותר שקיבל היתה להמשיך בסגנון ההתקפה שנחל הצלחה מסוימת בקמפיין הקודם וכישלון חרוץ במכבי ת"א. מאמנים הולכים עם הידע שלהם ועם מה שהם מרגישים נוח איתו, והסגנון ההתקפי הזה פורק על ידי מסינה ונתקל אתמול בקבוצה פחות חכמה הגנתית ופחות מאומנת, אבל עם כזה גודל של שחקנים שלא איפשר את כל החיתוכים של הדלת האחורית שנתקלו בגגות ועזרות. מה שנשאר זה תנועה עם הפנים לסל של ליאור אליהו והאוול - וזה הספיק ל־73 נקודות. למרות קרב הגנתי הירואי, ההבדלים ביכולות הריבאונד שלנו וביכולות לשמור על עמדות הפוורוורד והסנטר הכריעו את אל אל והעמידו אותנו על "אל" אחר - שני L בטור ההפסדים.
מסינה עושה פופוביץ'
ביום שישי, בהשתלמות מאמנים לזכר רלף קליין, אטורה מסינה אמר שגרג פופוביץ' תמיד בוחן את עוזריו כדי לראות אם יש להם עמוד שדרה מקצועי. אתמול מסינה אימן כשפופוביץ' יושב מולו, ובמסיבת העיתונאים צחק שהאמריקני הגיע כדי לעשות סקאוטינג על איטליה במידה וייפגשו במונדובאסקט.
עמוד השדרה של איטליה הוא ההגנה שלה ומסינה הראה שפופוביץ' עשה בחירה מוצלחת. כשהמשחק מול אוקראינה היה גמור (66:78) הוא הוציא את בלינלי כי לטענתו "פופ לא אוהב להשאיר כוכבים על המגרש כשהמשחק גמור שלא יפצעו".
על הניסיון הזה מסינה קיבל טכנית בגלל חוסר הבנה של המזכירות אבל פופוביץ' יושב לו בראש כל הזמן. כשיש שיטה ועקרונות, אין צורך בגימיקים של אורך רוטציות ושטיקים של משחק חיתוכים שנחתך לחתיכות. כן, יש לו גם את מרקו בלינלי עם הפגזה מחוץ לקשת ו־26 נקודות שהגיעו עם תנועה בלתי פוסקת, הטעיות להתשחרר לקליעה וקבוצה שעובדת עבורו.
גרמניה עסוקה בלשפר את סיכוייה למקום בשמינית הגמר עם נצחון נוסף שעליו חתום דניס שרודר, שחקן על לרמות הללו, שכיכב בניצחון 57:67 על גאורגיה (23 נקודות). שרודר סיים גם עם 9 איבודים ואסיסט אחד, אם בישראל רוצים להיות אופטימיים לגבי הערב.
פופוביץ'. הגיע כדי לראות את חברו הטוב מסינה // צילום: עודד קרני טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
