"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אימצה גוזל נטוש שהפך לחבר נפש
תושבת פלורידה אספה לביתה גוזל עורבני כחול שגדל והפך לבן בית שסייע לה לצלוח את המאבק הקשה במחלת הסרטן
גארסי, הגוזל הנטוש // צילום: פייסבוק // גארסי, הגוזל הנטוש // צילום: פייסבוק

אימצה גוזל נטוש שהפך לחבר נפש

תושבת פלורידה אספה לביתה גוזל עורבני כחול שגדל והפך לבן בית שסייע לה לצלוח את המאבק הקשה במחלת הסרטן

,עודכן

כולם מכירים את הסצינה המפורסמת מהקלאסיקה המצויירת של דיסני בסרט שלגיה, בה נראית הנסיכה כשהיא מדברת עם ציפור המתיישבת על אצבעה. עבור דינה טייסן, בת 47 מדרום פלורידה בארצות הברית, הפכה הסצינה המרגשת למחזה יומיומי.

טייסן, מורה במקצועה, מצאה בשנת 2015 גוזל של עורבני כחול בחצר ביתה, כשהוא רק בן כמה ימים וככל הנראה ננטש על ידי הוריו, לאחר שנפל מהקן.

הגוזל הפצוע צורף לחיק המשפחה וזכה לשם גארסי. הוא קיבל טיפול שסייע לו להחלים ולגדול ובני המשפחה, בעלה של טייסן ובתה בת ה-6, התאהבו בחבר המשפחה החדש והצייצן.

גארסי הגוזל ודינה, קצת לפני שגארסי למד לעוף // צילום: פייסבוק
גארסי הגוזל ודינה, קצת לפני שגארסי למד לעוף // צילום: פייסבוק

גארסי הגוזל ודינה, קצת לפני שגארסי למד לעוף // צילום: פייסבוק

גארסי גדל וגדל בתוך קופסת הנעליים בה שוכן, גידל נוצות ואף למד לעוף בחסותם של בני המשפחה שסייעו לו על ידי עידוד לקפוץ מרחק הולך וגדל ולהסתייע בכנפיו.

השלב הבא בשיקומו וחינוכו של גארסי היה ללמד אותו להסתדר לבד בסביבה הטבעית הקרובה לבית, בעיקר למצוא את מזונו. בני המשפחה היו לוקחים את הגוזל הגדול לפארק שם חיפשו יחד איתו אתרים נבחרים בהם ימצא חרקים אותם אוכלים בני מינו.

לאחר שראו שהגוזל מסתדר היטב בסביבה הסמוכה לבית, שיחררו אות ובני המשפחה בפארק סמוך בתקווה כי ימצא את עצמו בסביבתו הטבעית ואולי אף יזכה לצאצאים.

ממשתקם למסייע בשיקום

בני המשפחה חשבו שמקומו של גארסי בחיי היום יום שלהם נגמר, אך העורבני המקסים החל לחזור מידי יום לבקר את בני משפחתו המאמצים.

לשמחת כולם, כבר בעונת הרבייה הראשונה מצא גארסי בת זוג והוא נצפה על עץ סמוך לבית, מאכיל דור חדש של גוזלים. על אף אתגרי ההורות הוסיף גארסי לבקר את בני משפחת טייסן.

גארסי מגיע לבקר את דינה החולה // צילום: פייסבוק
גארסי מגיע לבקר את דינה החולה // צילום: פייסבוק

גארסי מגיע לבקר את דינה החולה // צילום: פייסבוק

בינואר של שנת 2016 פקד את המשפחה הקטנה אסון, כשנודע להם כי אם המשפחה, דינה, חולה בסרטן שחלות. מאותו רגע הפך גארסי מבן חסות, לקמע של מזל טוב ולספק של שמחה ועליזות עבור החולה הסגורה בביתה.

"התפתח קשר בלתי רגיל במהלך השעות שבילינו אני וגארסי בבית", סיפרה דינה לכלי התקשורת המקומיים. גארסי בנה לעצמו קן מעל המקרר, אולי כדי להיות קרוב יותר לאמו המאמצת, ובילה שעות בבית כשהוא מצייץ בעליזות.

"היו ימים שהייתי כל כך חלשה מהכימותרפיה שלא יכולתי להרים את הראש מהכרית. גארסי התיישב לידי וצייץ לי. הוא נשאר לידי והביא לי שמחה ברגעים קשים, שלא הייתה לי שום סיבה להיות שמחה", מספרת דינה בהתרגשות.

"מעולם לא חשבתי שאפתח קשר שכזה עם ציפור. גארסי ניצב לצידנו ברגעים הכי קשים ושינה לחלוטין את חיינו", אומרת דינה. גם היום, שנתיים לאחר שאומץ, מגיע גארסי יום-יום לבקר את בני המשפחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו