"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זמן למחזות ישראליים חדשים

בהבימה יעלו באוקטובר שלושה מחזות ישראליים חדשים • את המחזה "עיתונאי על תנאי", שכתב גיא מרוז, מביים נורמן עיסא - שלראשונה מביים הצגה למבוגרים

,עודכן
צוות ההצגה "עיתונאי על תנאי" // צילום" יהושוע יוסף

באוקטובר יתקיים בתיאטרון הבימה פסטיבל של מחזות ישראליים מקוריים שייקרא "חג המחזה הישראלי". במסגרת הפסטיבל יועלו שלושה מחזות חדשים: "קח את אבא שלך ולך לעזאזל", שכתב הקומיקאי רמי ורד; "ספינינג", שמבוסס על סיפור של אשכול נבו; ו"עיתונאי על תנאי", שכתב העיתונאי גיא מרוז.

את "עיתונאי על תנאי" יביים השחקן נורמן עיסא, שאמנם מביים הצגות ילדים, אבל זו הפעם הראשונה שבה הוא מביים הצגה למבוגרים בתיאטרון הרפרטוארי.

"זה מחזה שמדבר בעיקר על חופש הביטוי ועל מצב העיתונאים בארץ", אומר עיסא (50). "המחזה שואל שאלה: האם הולך להירצח פה עיתונאי? את המחזה הזה כתב גיא מרוז לפני שבע שנים, והוא עולה עכשיו לראשונה. מרתק לחשוב שמה שנכתב לפני שבע שנים מאוד רלוונטי היום. רק לפני שבועיים שמעתי על שני עיתונאים שמאיימים על חייהם. לאן הגענו?"

בימוי לילדים שונה מבימוי למבוגרים?

"הלב הוא אותו לב. אני יוצא מאותו המקום של הילד שבי שרוצה ליהנות מתיאטרון טוב. כשאני מביים לילדים אין הבדל מבחינתי מעבודת בימוי למבוגרים".

עיסא // צילומים: יהושע יוסף

וכשאתה שחקן שגם מביים, אתה מאלה שמדגימים איך צריך לשחק את הסצנה?

"זו באמת נקודת החולשה שלי (צוחק) שאני מנסה להתגבר עליה. כשאני מביים אני תמיד רוצה לקום ולהדגים כי יש את האינסטינקט הזה. אני מחזיק את עצמי לא לקום, להפך, לתת לשחקן לנסות. אני ממש מחזיק את עצמי, כאילו מישהו שם לי אזיקים. אני אתן לשחקן לנסות פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית, אם הוא עדיין לא יבין - אז בפעם הרביעית אני אקום (צוחק)".

האגו של שחקן שרוצה להיות בפרונט לא צועק כשאתה לא נמצא על הבמה?

"לא, זה לא קיים אצלי כי אני לא נמצא בכל ערב בהצגה ומביט בהם מהצד. אני לא מהבמאים שבאים אחרי זה לראות את ההצגה מדי ערב. אני אשתדל ממש שלא לבוא. אני לא יכול, קשה לי. אני מביים בחזרות - וזהו. אחר כך אני לא בא. אני מאמין לשחקן שיעשה את העבודה כמו שצריך. אני קודם כל מאמין בשחקנים ולכן נותן להם את החופש. אני לא בא אחרי כדי לראות ולהגיד, 'אה, למה אני לא שם'".

עברו שנתיים מאז השערורייה שהיית במרכזה ושבעקבותיה היה איום על תקציבי התיאטרון שלך, תיאטרון אלמינא, שהוא תיאטרון יהודי־ערבי לילדים ולנוער. איך ההרגשה שלך היום?

"אני שומע שחלק גדול מהאמנים פוחדים היום ליצור ולהגיד את מה שהם חושבים, וזה חבל מאוד. במדינה דמוקרטית מתוקנת זה הדבר הראשון שצריך לעשות, ואני קורא לכל האמנים, כולם בלי יוצא מן הכלל, לעשות מה שהם מאמינים בו. זו הדרך שלנו. אין לנו משהו אחר לעשות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר