המשימה: לגרום לפוטין לעצור את האיראנים

מאז שהגיעו כוחות צבא רוסיים לאדמת סוריה לפני כשנתיים, כדי ללחום בה את מלחמתו של בשאר אסד באויביו, עשו להם ראש הממשלה נתניהו והנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מנהג קבוע להיפגש אחת לכמה חודשים כדי להבטיח תיאום מלא בין המנהיגים - אך גם בין מפקדי הצבא משתי המדינות - במטרה לוודא שהנוכחות הרוסית הצבאית המאסיבית בסוריה לא תוליד חיכוכים או תקריות שאיש אינו רוצה בהם.

ההצלחה של נתניהו ופוטין היתה מלאה, ולראיה הרוסים עשו כבשלהם בסוריה ואף הצליחו למוטט את המרד נגד המשטר בדמשק, אבל בה בעת הוסיפה ישראל לשמור לעצמה חופש פעולה מלא במרחב הסורי בכל פעם שמצאה לנכון לפעול בו, למשל כדי לתקוף שיירות של נשק וטילים שביקשו האיראנים להעביר לידי ארגון חיזבאללה.

אלא שהבעיה של ישראל מעולם לא היתה עם הנוכחות הרוסית בסוריה, אלא עם איראן ועם ארגון חיזבאללה, שותפיה של מוסקבה במאבק להצלת שלטונו של אסד.

לבקשת הרוסים הטילו האיראנים לתוך הקרב עשרות אלפי לוחמים מאיראן, מחיזבאללה, ולבסוף גם מתנדבים שיעים מכל רחבי המזרח התיכון. כל אלו מהווים כיום כוח לוחם משמעותי בשדות הקרב בסוריה.

אלא שעתה, כשהמלחמה במדינה הולכת ומסתיימת בניצחונם של פוטין, אסד והאיראנים, מתחיל בסוריה מאבק חדש - המאבק על השליטה ועל ההשפעה במדינה "ביום שאחרי". לאיראן ולחיזבאללה עמדת יתרון במאבק זה, בזכות הנוכחות הצבאית שהם מקיימים בסוריה. מטרתם ברורה - להפוך מדינה זו לבסיס פעולה קדומני שממנו יוכלו לאיים על ישראל ואולי אף לפעול נגדה, כפי שכבר ניסו לעשות לא פעם לאורך קו הגבול ברמת הגולן. באחרונה דווח מסוריה כי פניהם של האיראנים להקים במדינה זו בסיסי צבא וכי טהרן גם הקימה בצפון סוריה מפעל לייצור טילים בעבור חיזבאללה.

ישראל אינה יכולה כמובן להשלים עם נוכחות איראנית לגבולה, או אף בעומק סוריה. עמדה זו כנראה אינה מובנת לרוסים, הנכונים להרחיק את האיראנים מקו הגבול עם ישראל אך זקוקים להם כדי להבטיח את המשך הרגיעה בסוריה. זוהי אפוא המשימה המצפה לנתניהו בפגישתו היום עם פוטין, פגישה שחשיבותה רבה במיוחד לנוכח חוסר הנכונות של וושינגטון למלא תפקיד כלשהו בעיצוב עתידה של סוריה.