"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המדינה תבקש לדון בסמכות העליון לפסול חוקים שאושרו
החלטת המדינה הגיעה בעקבות פסילת העליון את חוק הטלת מס דירה שלישית • מדובר בנושא טעון ביחסים שבין הכנסת לבית המשפט • פרסום ראשון
מעצר האם הוארך בחמישה ימים (ארכיון)| צילום: אורן בן חקון

המדינה תבקש לדון בסמכות העליון לפסול חוקים שאושרו

החלטת המדינה הגיעה בעקבות פסילת העליון את חוק הטלת מס דירה שלישית • מדובר בנושא טעון ביחסים שבין הכנסת לבית המשפט • פרסום ראשון

,עודכן

המדינה תבקש מבית המשפט העליון לדון בהרכב מורחב בסוגיית סמכות בית המשפט לפסול חוקים של הכנסת. מדובר בנושא טעון ורגיש מאין כמוהו ביחסים שבין הכנסת לבית המשפט. החלטת המדינה הגיעה בעקבות החלטת בית המשפט לפסול את חוק הטלת המס על דירה שלישית לפני שבוע וחצי. יודגש כי ההרכב המורחב לא יתבקש לדון לגבי נושא זה אלא לגבי הסדרת היחסים שבין הכנסת לממשלה וסמכות בית המשפט להתערב בעבודת הכנסת ולפסול חוקים שאושרו. מדובר במהלך נדיר ביותר מצד המדינה המבקשת למעשה מהשופטים להתכנס לדון בנושא עקרוני ולא בתיק ספציפי.

מבחינת משרד המשפטים, הפסיקה לגבי מס על דירה שלישית הייתה דרמטית כיוון שהיא משנה לחלוטין את יחסי הגומלין שהתקבעו בשנים האחרונות לפיה השופטים לא מתערבים בעבודת החקיקה של חברי הכנסת למעט מקרים שהחקיקה החדשה פוגעת בחוק יסוד או בחוק אחר בעל חשיבות. כבר מהלך זה זכה ללא מעט ביקורת מצד חברי כנסת ומשפטנים שקבעו כי בגץ נטל לעצמו סמכות לא לו, מבלי שהדבר נקבע בחוק.

אלא שכעת, הפסיקה נחשבה בקרב משפטנים בכירים וגורמים במשרד המשפטים לפסיקה דרמטית במיוחד שכן בית המשפט לא פסל חוק לאחר שסתר חוק אחר אלא מהטעם כי הליך החקיקה היה בלתי ראוי בעיני השופטים. לדברי גורמים משפטיים מדובר בשינוי מרחיק לכת שמעמיד בסכנה אמיתית את עקרון הפרדת הרשויות ומערער את סמכות הכנסת לחוקק חוקים. בכירים במשרד המשפטים טוענים כי החלטת בגץ פוגעת קשה באמינות הכנסת שכן מעתה כל חוק עשוי להיות נתון לערעור לגבי המשך קיומו במקרה שתוגש עתירה לבג"ץ.

אבל לא רק במשרד המשפטים אלא גם במשרד האוצר חוששים מהפסיקה החדשה, וזאת לאור הביקורת הנוקבת שמתחו השופטים על חוק ההסדרים. החשש הוא כי החוק יכלל ברשימת החוקים שהליך חקיקתם אינו ראוי על פי בגץ מה שעשוי להביא לפסילתו. מדובר בעשרות חוקים שהאוצר מעביר מידי שנה כקובץ אחד ובו רפורמות רבות על מנת להבטיח שהמדינה תעמוד ביעדי התקציב.

בקשת המדינה לדיון בהרכב מורחב תתבסס בין היתר על דעת המיעוט של השופט מני מזוז שקבע כי חוק מס דירה שלישית אינו יכול להיפסל מהסיבה בגינה נפסל על ידי בגץ.

יצויין כי גם אם יקבל בית המשפט את העתירה ויהפוך את החלטת בגץ הקודמת, הדבר לא ישפיע על נושא מס הדירה השלישית וזאת מאחר ששר האוצר משה כחלון החליט להעביר את המהלך במסלול של חקיקה מחדש בכנסת ולא במסלול של בקשה לדיון בהרכב מורחב בבית המשפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו