"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שוטרת תובעת: לקיתי בנפשי בשל מראות טראומטיים במהלך השירות

השוטרת טוענת: "מתוקף תפקידי נחשפתי למראות קשים עם פצועים והרוגים, גופות מרוטשות ופצועים גוססים" • קצין משטרה בכיר: "יש זירות תאונה שנראות כמו זירות פיגוע"

,עודכן
צילום: // "משאית שדרסה קשישה ומחצה את ראשה". למצולמים אין קשר לכתבה (צילום ארכיון)

שוטרת תנועה הגישה תביעה למשרד הביטחון, בטענה שלקתה בנפשה לאחר שנחשפה לתאונות דרכים קשות במהלך שירותה. נראה שלאור תאונות הדרכים הרבות, גם השוטרים נפגעים נפשית כאשר הם נחשפים למראות בזירות התאונה.

בתביעה שהגישה באמצעות עורך הדין אלי סבן טוענת השוטרת (53) בתצהיר שהגישה כי מעולם לא סבלה מהפרעות נפשיות טרם גיוסה למשטרה.

"בהתחלה", טוענת השוטרת, "שירתתי בבית המעצר 'אבו כביר'. התוודעתי שם למראות מזוויעים, כגון מעשי אלימות והתאבדות באמצעות תלייה של עצורים. המראות גרמו לי לפחד ולחרדה". לטענתה, עברה שתי תאונות דרכים עד שב־2003 החלה לשרת כשוטרת תנועה. "מתוקף תפקידי נחשפתי למראות קשים עם פצועים והרוגים, גופות מרוטשות ופצועים גוססים", הצהירה, "מתוקף תפקידי היה עלי להגיע לזירה ולהתמודד עם המראות".

השוטרת מתארת כמה מקרים שלטענתה פגעו בנפשה. מקרה ראשון היה של אדם שהתאבד בקפיצה מתחת לרכבת. מקרה שני היה של משאית שדרסה קשישה ומחצה את ראשה. מקרה נוסף היה של אוטובוס שדרס למוות ילד.

"עבודתי הייתה כרוכה בעמידה במצבי לחץ ובחשיפה למראות טראומטיים", טוענת השוטרת בתביעתה.

עו"ד אלי סבן

יצוין כי השוטרת טוענת כי על פי ייעוץ משפטי ורפואי שקיבלה, קיים קשר בין שירותה במשטרה למצבה הרפואי. בקרוב יזמן אותה משרד הביטחון לבדיקת מומחה, אשר יקבע אם יש קשר סיבתי בין שירותה במשטרה כפי שפירטה בתצהיר לבין מצבה הנפשי.

אין זו הפעם הראשונה שבה שוטר או שוטרת סובלים מפוסט טראומה בעקבות עבודתם. בעבר היו מקרים שבהם שוטרים שהיו מעורבים בחקירת פשעים חמורים, ובהם מקרי רצח, אונס ותאונות דרכים קשות, פיתחו התקפי חרדה פוסט־טראומטיים שהובילו לשחרורם משורות המשטרה. לאחרונה פורסמה ב"ישראל היום" תביעה של שוטרת לשעבר הטוענת כי לקתה בנפשה לאור ריבוי חקירות של עבירות מין במשפחה שבהן השתתפה. בעבר התרחשו גם מקרים שבהם שוטרים שמו קץ לחייהם לאחר שנחשפו למראות קשים בתאונות דרכים. יצוין כי במשטרה פועל מערך בריאות נפש ומתקיימות סדנאות ייחודיות עם גורמי טיפול כדי לסייע לשוטרים במצוקה. באגף התנועה קיים מערך בריאות נפש שמסייע לשוטרי תנועה שנקלעים למצוקה.

"המראות שנחשפים אליהם השוטרים ובעיקר בוחני התנועה הם קשים. יש זירות שנראות כמו זירות פיגוע", אמר ל"ישראל היום" קצין משטרה בכיר, "שוטרים הם בני אדם, ויש מי שלוקחים את המראות איתם הביתה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר