המקום הכי נמוך? שכונת שפירא בת"א עוברת שינוי

בשנתיים האחרונות החלו להגיע, טיפין טיפין, גם זוגות צעירים לאזור שכונת שפירא ולאזור התחנה המרכזית בתל אביב. חלקם עם תינוקות, וזאת למרות הדימוי השלילי של האזור.

"להגיד לך שאני לא מעדיף לגור ליד פארק הירקון, זה יהיה שקר, אבל כרגע בתקציב המשפחתי שלי, באזור תל אביב, זה הדבר היחיד שבא בחשבון", אמר ירון, שעבר לגור לפני כחצי שנה, עם אשתו, בשכונת שפירא בעיר. 

שכונת שפירא קמה בשנות ה־20 של המאה הקודמת. אל השכונה הגיעו עולים מבוכרה, לאחר מכן יהודים מסלוניקי ואפילו עולים מאפגניסטן. הבעיה הגדולה של השכונה החלה באמצע שנות ה־90 של המאה הקודמת, כאשר נחנכה התחנה המרכזית החדשה. מאז היא שינתה את אופייה והחלו לזרום לתוכה עובדים זרים, פליטים ומהגרי עבודה רבים.

הזרימה הבלתי פוסקת של הדיירים החדשים יצרה מתחים בין תושבי השכונה הוותיקים לבין אלה החדשים. אחת הסיבות היא צפיפות האוכלוסין הרבה, וגם היעדר תשתיות מתאימות. יעל, שמתגוררת בשכונה כבר שנים רבות וירשה את בית הוריה, טוענת כי מי שיכול היה לברוח מהשכונה עשה זאת. "הבעיות בשכונה החלו בתחילת שנות ה־2000. האוכלוסייה היותר עמידה שגרה כאן מכרה את הבתים ונעלמה מהמקום כאשר היא הבינה לאן זה הולך", אמרה.

בניגוד ליעל, שפי פז הגיעה לשכונה לפני 23 שנים. "מבחינת התחושה נולדתי פה, החיבור שלי למקום היה טוטאלי", נזכרה פז והוסיפה: "באותו זמן היו בשכונה ניגרים, דרום־אמריקנים ועוד נתינים זרים, אך הם היו רק 20 אחוז מהאוכלוסייה, מספר שאפשר להכיל ולחיות עימו בדו־קיום. עבדנו חזק לקדם את השכונה. כולנו חיינו פה, קיבוץ גלויות אחד גדול".

לפני עשר שנים, עוד לפני הגדר, החלו נתינים זרים להגיע לישראל והתמקמו באזור. "הפילו עלינו אסון טבע, לא היה לנו סיכוי. המלחמה שלנו מאוד קשה, אין לנו כסף לעורכי דין", אומרת פז ומוסיפה: "מדובר באוכלוסייה חלשה, ואנחנו לא מעניינים אף אחד. ממשלת ישראל בנתה את הגדר והפנתה לנו עורף. מדובר בצפיפות אוכלוסין מטורפת".

למרות דבריה של פז, מסיבוב בשכונה נראה שלאט לאט מגיעים גם צעירים להתגורר בה. את ירון, בן 27 שהגיע להתגורר בשכונה עם אשתו הטרייה, פגשנו בדרך לבית קפה ברחוב מסילת ישרים. "תראה, זה לא הדבר שחשבנו עליו. אנחנו מגיעים מדרום הארץ, ואם אנחנו רוצים לגור בתל אביב במחיר נורמלי, זה אחד המקומות היחידים", אמר ירון והוסיף: "אני ואשתי לא נתקלנו עד היום באלימות, והשכנים שלנו רובם נתינים זרים, אבל מדובר במשפחות עם ילדים שלא רוצות לעשות רע לאף אחד".

פז טוענת כי אוכלוסיית הנתינים הזרים החלה לאחרונה לעזוב את השכונה, בעקבות העובדה שישראלים מגיעים לגור בה ומחירי השכירויות עולים: "מדובר בפיזור עצמאי, הנתינים הזרים שלא מצליחים לעמוד בעומס הכלכלי הולכים למקומות יותר חלשים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו