"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"קובי אוז מקשר בין הישן לחדש ומזרח למערב"

פרס החינוך על שם אורי אורבך ז"ל הוענק לסולן טיפקס • "יצירתו עטופה בסגנונות מוזיקאליים שונים ועוברת דרך תבניות חברתיות שמשתקפות בכישוריו" • עוד זכו בפרס: יונדב קפלן ומירה קידר

,עודכן
קובי אוז, צילום: נעם רבקין פנטון

שר החינוך נפתלי בנט הודיע היום (שני) על הענקת פרס החינוך על שם אורי אורבך ז"ל בתחום הספרות לשנת 2017 ליונדב קפלן ומירה קידר בפרס לתרבות יהודית בתחום הספרות: "שניהם, בסגנונם הייחודי והמשובח תרמו כל אחד בדרכו לאוסף הספרות הישראלית", נימק שר החינוך, "מירה מנהלת ביצירותיה מערכות יחסים בין הפרט לאומה, ויונדב סימן את הדור החדש לאחר דור המשוררים הגדולים - יוסף צבי רימון וזלדה. מכאן, החשיבות שבהענקת הפרס לאנשים מוכשרים אלה".

עוד הוענק פרס החינוך למוזיקאי וסולן להקת טיפקס קובי אוז בתחום המוזיקה, וליוצרת אודליה ברלין. בנט נימק את זכייתו של קובי אוז על "ששם במרכז הבמה את החיבור הישראלי הכל כך מיוחד שבין מזרח למערב, ואודליה ברלין שהפכה את המוזיקה היהודית החסידית העתיקה, לחלק בלתי נפרד מהתרבות היהודית של ימינו. אני גאה בהם כל כך. יותר מכל הם ראויים לפרס".

הסופרת והמשוררת מירה קידר זכתה בפרס אקו"ם על קובץ שיריה הראשון, "מורביות של תאנה", וספר הפרוזה, "אחד מאלף" אשר זכה אף הוא בפרס אקו"ם. המשורר יונדב יליד שנת 1963 החל לכתוב שירה מגיל צעיר, והושפע מיצירתה של זלדה. מחזור שיריו הראשון 'עיר ימים ספורים' נכתב בעקבות שהותו בעיר ימית בשבועות שלפני פינוי. על יצירותיו זכה קפלון בפרס ראש הממשלה לשנת תשנ"ו ולשנת תשע"ד.

יונדב קפלון // צילום ארכיון: ליאור מזרחי

בנימוקים למתן הפרס ליוצרת מירה קדר, ציינו חברי וועדת הפרס: "סיפוריה שמכילים אהבות, אכזבות, כאב וקנאה עומדים כסיפורים מלאים בפני עצמם, אך קדר אינה מסתפקת בכך. היא שולחת שורשים אל מקורות היהדות, אל התלמוד ואת כתבי הרב קוק. הסיפורים האישיים הופכים למשלים על אידאות גדולות. מתחת למערכות היחסים בין גיבוריה, מנהלת קדר מערכות יחסים בין הפרט לאומה, ובין הומניזם לאוניברסאליות".

בנימוקים למתן הפרס ליוצר יונדב קפלון, ציינו חברי הוועדה: "שיריו משוקעים בעיקר בטקסט החז"לי והחסידי, אך מוטיבים מודרניים וקיומיים מעניקים למילותיו כמו פרשנות חדשה. שירתו של קפלון איננה מפסיקה מלהתפרסם, אך במקביל מפעלו המהפכני פנה אף למלאכת מחשבת של כינוס אוספי תפילה והגות מעוררי לב ומחשבה".

בנימוקים למתן הפרס ליוצר, קובי אוז, ציינו חברי הוועדה :"קובי אוז יוצר מוביל של מוזיקה ייחודית ישראלית המקשרת בין ישן לחדש, בין מזרח למערב. יצירתו עטופה בסגנונות מוזיקאליים שונים ועוברת דרך תבניות חברתיות שמשתקפות בכישוריו. היא מעניקה קומה נוספת של רלוונטיות לתרבות היהודית ישראלית המתחדשת".

בנימוקים למתן הפרס ליוצרת, אודליה ברלין, ציינו חברי הוועדה, ציינו חברי וועדת הפרס: "אודליה לוקחת את המוזיקה היהודית החסידית העתיקה אל ביטוי נשי עכשווי, ובכך מגלה בה נדבכים חדשים ועומקים נוספים. אלה מהווים בשורה גדולה למוזיקה החסידית ומהווים גוון חדש וחשוב בתרבות היהודית העכשווית. אירועי הנשים בהובלתה הם אבן דרך בפריצת המזיקה היהודית החסידית אל הכלל הישראלי".

פרס תרבות יהודית מהווה אות הוקרה ליוצרים, אשר תרמו תרומה משמעותית לתרבות היהודית בתחומי התאטרון, הקולנוע, הספרות, המחול והמוזיקה. הפרס נועד להוקיר ולעודד את היצירה והתרבות היהודית על שלל גווניה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר