המנהל לנכסי פישמן לביהמ"ש: לשתף את אשתו בחובות שצבר

המנהל המיוחד לנכסיו של אליעזר פישמן, עו"ד יוסי בנקל, הגיש היום בקשה לביהמ"ש לשיתוף בחובות ובנכסים בין פישמן לאשתו – טובה. בבקשה מתבקש נשיא בימ"ש השלום בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, לאשר כי "כי בין החייב ורעייתו חל שיתוף מלא בחובות ובנכסים אשר הושגו ונרכשו על-ידם במהלך חייהם המשותפים."

עו"ד בנקל מציין בבקשתו כי מדובר בנסיבות המקרה, ב"סמן קיצוני" לסוגיה זו, "אשר במרכזה חייב (אליעזר פישמן, ח"ש) אשר גלגל במהלך תקופה ארוכה חובות במיליארדי שקלים, אותם יצר מאשראי נדיב שהועמד לו ולעסקיו, בהתעלם ממצבו הכלכלי ההולך ומחמיר וזאת, כאשר הוא רעייתו וכל יתר בני משפחתו נהנים מחיי מותרות ופאר העומדים בניגוד מוחלט למצבו הכלכלי האמתי ובוודאי להכרזתו כפושט רגל; לא כל שכן, אלא שלשיטתם, מוקנית להם זכות להמשיך וליהנות מהם אף כעת, תוך התעלמות מוחלטת מקריסת אותם עסקים מהם באו להם כל אותם נכסים."

עוד מוסיף עו"ד בנקל כי "ייחודו של המקרה שבפנינו, בעיקר ככל שהוא נוגע לסוגיה הספציפית של שיתוף רעייה בחובות בעלה פושט הרגל, נובע גם מן ההבדל התהומי שבין נסיבותיו לבין נסיבותיהם של מקרים אחרים אשר נדונו בפסיקה, בהם דובר בחייב שניהל עסקים הרחק מרעייתו, קרס ולאחר-מכן, ביקשו אי-אלו מנושיו לשים ידם על 'כבשת הרש' של הרכוש המשפחתי-פרטי של בני-הזוג, ולנשל את הרעייה, שלא היתה מעורבת בעסקים, מקורת הגג  הצנועה תחתיה התגוררה". 

עוד מציין בנימוקיו לביהמ"ש בבקשה כי "עובדה בסיסית, אשר אין עליה חולק ואשר הינה חשובה ביותר לניתוח המצב העובדתי והמשפטי, הינה כי רעיית החייב לא ניהלה מעולם קריירה משלה, עסק משלה ואפילו בעסקיו הקיימים של בעלה החייב היא נהגה שלא להתערב באורח ממשי, חרף העובדה כי היא 'כיהנה' כנושאת משרה בכמה וכמה מהם. כל הונה 'האישי' הוא למעשה תוצר ישיר של עסקיו ומצבור נכסיו של החייב, אשר הזרים לה במשך השנים כספים רבים ונהג לרשום על שמה, באורח אשר נראה כמלאכותי, אחזקות ורכוש רב". 

עו"ד יוסי בנקל // צילום: מישל דוט קום

בסיכום דבריו מציין עו"ד בנקל בבקשה כי נשאלת השאלה "האם רשאים חייבים 'מתוחכמים' להשתמש ברעיותיהם כ'אי מפלט' החסין מדיני פשיטת הרגל, ודרכן להוסיף ולחיות ברמת פאר והדר מנקרת עיניים של 'האלפיון העליון', כולל 'בתי אחוזה' רחבי ידיים שנרשמו על שם הרעיה מבעוד מועד, הכל בעוד אותה משיבה חיה, במהלך כל השנים, וצברה את כל הונה אך ורק מעסקי החייב שקרסו בסופו של יום והותירו אחריהם חוב של 1.5 מיליארד שקל לפחות – חוב, אשר קיים יותר מחשש גרידא, כי חלק גדול ממנו יגולגל בעקיפין, בסופו של יום, על כתפי הציבור". 

לדבריו, "פסיקה אשר 'תחסן' את רעיית החייב מדיני חדלות הפירעון, מהותה כמעט הודאה, כי הדין עומד חסר אונים מול חייבים מתוחכמים בעלי ראיה משפטית ארוכת טווח ממולחת ועסקים מסועפים, באורח ההופך אותם, כמעט פשוטו כמשמעו, ל"חסינים" מהדין החל על "חייבים מהישוב"". 

תגובת טובה פישמן: בא כוחה של טובה פישמן, עו״ד שלום גולדבלט מסר: ״בקשת הנאמן עו"ד בנקל לשיתוף הגב' טובה פישמן בחובות מר פישמן משוללת בסיס משפטי ועובדתי. ההלכה הפסוקה בעניין השיתוף בזכויות וחובות בין בני זוג הינה ברורה ומלמדת כי במקרים בהם אחד מבני הזוג הינו פושט רגל לא ניתן להחיל את חובותיו על בן הזוג שלא היה שותף ליצירתם. כך למשל, הנאמן, רוצה לחייב את גב׳ פישמן בערבויות אישיות של מר פישמן, למרות שמעולם לא נתנה את הסכמתה ולמעשה לא היתה לה כל אפשרות למנוע ממנו לקחת על עצמו התחייבויות אלו. לא בכדי מנסה הנאמן לשוות לבקשתו נופך ייחודי ושונה מכל המקרים שנדונו בפסיקה עד עתה, שכן הוא יודע כי טענות כגון אלו המועלות על ידו בתיק זה, נדחו בעבר על ידי בית המשפט העליון, מכל וכל. המשמעות של קבלת טענות הנאמן בתיק זה הינן שכל אשה - עקרת בית שבחרה לגדל את ילדיה - חשופה לכל חובותיו של בעלה, עד כדי שיביא אותה לחוסר כל. לא זו הייתה מטרת החוק  ולא כך פורשו הדברים בפסיקה של בית המשפט העליון. אנו משוכנעים שבית המשפט המוסמך יישם את ההלכה הפסוקה גם בעניינה של הגב' פישמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו