"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנפקת "תמר": מדינת ישראל עלתה כיתה

"רק לפני עשור, מי שהיה מעז לנבא נוכחות של 17 חברות נפט וגז בבורסה בתל אביב, בשווי שוק של 40 מיליארד שקל - היה נתפס כהזוי"

,עודכן
קידוח גז במאגר תמר // צילום: קוקו

אתמול היה יום המסחר הראשון של מניית "תמר פטרוליום", אחרי הנפקתה המוצלחת. בהנפקה הוזרמו ביקושים של רבע מיליארד דולר, מתוך 200 מיליון דולר שהונפקו - לכל הדעות הנפקה מוצלחת.

אתמול נפתחה המניה בירידות של 4.5% - אירוע שיכול להיות מובן ביום שאחרי הנפקה מוצלחת, אך הוא היה עילה לבעלי אינטרסים להצביע על כך ככישלון. היו שהביעו אכזבה מכך שמעורבות המשקיעים הזרים בהנפקה וביום המסחר הראשון במניה היא נמוכה.

אך מי ששם בצד את האינטרסים הזרים המלווים בתחום הטעון הזה, הגז הטבעי, שזכה לכותרות במשך תקופה ארוכה ועדיין זוכה להתעניינות תקשורתית רבה, לא יכול להתעלם מהעובדה שישראל עלתה כיתה. רק לפני עשור, מי שהיה מעז לנבא נוכחות של 17 חברות נפט וגז בבורסה בתל אביב, בשווי שוק של 40 מיליארד שקל - היה נתפס כהזוי.

קידוח תמר נפל על ישראל כמו מן השמיים, אחרי ששלטונות מצרים עצרו את מכירת הגז הטבעי לישראל. האירוע הזה היה אמור לרומם את מצב הרוח הציבורי, מכיוון שהוא מסמן פוטנציאל לעתיד כלכלי טוב יותר. אלא שכמו כל מהמר שזכה בסכום גדול, לרווח יש גם פוטנציאל הרסני. במקרה הזה לא כל הישראלים ראו בעין יפה את ניתוק התלות האנרגטית; את הירידה בצורך במטבע זר ואת הדחיפה שקיבלה קופת המדינה מהמציאה הזו. תלות כלכלית של ישראל בעולם היא המנוף הדרוש למי שמחפש כלים ללחץ בינלאומי על ישראל, ממש כמו כל תנועת ה־BDS.

מכיוון שמדובר בתחום סבוך מאוד של התקשרות בין הממשלה למשקיעים פרטיים, רבים ניצלו את ההזדמנות להסית את הציבור נגד כל התקשרות שכזו. התוצאה היתה סבך של חוקים, רגולציה ותקנות שחייבו את חברות הגז להתאים את המבנה שלהן לדרישות אלה. החוק נגד החזקות צולבות במאגרי גז חייב את דלק למכור מאחזקותיה בקידוח תמר, ולצורך זה קמה חברת "תמר פטרוליום", שרכשה 9.25% ממניות הקידוח מ"דלק קידוחים".

כזכור, ועדת ששינסקי התערבה בחוזים חתומים בין הממשלה לחברות חיפוש הגז ושינתה כמה פעמים את ההסכמים באופן חסר תקדים במדינות מערביות. המהלך הזה, כמו גם ההיגיון הסבוך שבהקמת "תמר פטרוליום", הקשה על משקיעים זרים להיכנס להשקעה הזו, שעל פניו אין לאף אנליסט בעולם דבר רע לומר עליה, מלבד מעורבות היתר של הממשלה.

משנת 2013 - המאגר הזה, שבו הושקעו יותר מ־3 מיליארד דולר פרטיים, מזרים גז טבעי הנחשב להכי פחות מזהם מהחלופות הפוסיליות (הלא מתכלות). כבר כעת קשה לדמיין את הכלכלה הישראלית בלי המאגר הזה. הפוליטיקאים המזהירים מההשקעה הזו הם אותם אלה שדורשים להלאים את חברות הגז. הם גם הסיבה היחידה לחששות המשקיעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר