הדולר ממשיך להמריא - קפץ ב-2.6% מול השקל מתחילת יולי

עונת הנסיעות כבר התחילה, אבל מי שעדיין לא המיר את הכסף שהוא צריך לדולרים ובמיוחד ליורו, כבר שילם מחיר. יום דרמטי נוסף עובר על שערי החליפין כאשר השקל נופל בשיעור חד. הדולר עולה היום בצהריים ב-0.6% לשער של 3.588 שקלים, היורו מוסיף עוד כ-0.5% לערכו ונסחר סביב 4.137 שקלים, מתרחק מקדומת 3 שבה שהה עד לא מזמן. הדולר האמריקני עלה מתחילת יולי בכ-2.6% ביחס לשקל. אך מתחילת השנה עדיין הוא עדיין בטריטוריה שלילית. הוא ירד כ-6.68% מתחילת 2017. היורו כבר מחק את הירידות. מתחילת השנה עלה ב-2.3%.

אז למה השקל נחלש כל כך? ישנם כמה הסברים רווחים בשוק ההון. העיקרי שמסתמן כסיבה לתנודה המידית היא שבעלי השליטה בשדה הגז תמר ממירים סכום של כ-3 מיליארד שקלים לדולרים בימים אלה, כחלק תוצאות הנפקת תמר פטרוליום. סיבה נוספת שנראה שאינה קשורה למתרחש בימים האחרונים קשורה למהלכי הגידור במטבע חוץ שמבצע משרד האוצר. ככל הידוע המהלך האחרון שבוצע בעניין זה היה בשבוע שעבר, כך שנראה שצעד זה אינו זה שמחליש את השקל.

מהפן המקרו כלכלי, הסיבות להחלשות יכולות להיות מוסברות גם במדיניות הריבית. דבריה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג לאחרונה, כי מועד העלאת הריבית על השקל עדיין רחוק, ייתכן והשפיעו על פעילות המשקיעים הזרים. ואולם, ככל הידוע בימים האחרונים בנק ישראל אינו מתערב בהיקף נרחב בשוק המטבעות. גורמים במערכת הבנקאית ציינו כי לא מצאו עדות להתערבות שכזאת.

כמו כן, הגירעון שרשמה הממשלה מתחילת השנה הסתכם בקצת מעל ל-9 מיליארד שקל, פי 3 מזה שנרשם במחצית הראשונה של 2016. כך ששלל התוכניות שקידם שר האוצר כחלון, שלחלקן עלות תקציבית של מיליארדי שקלים, כמו תוכנית "נטו ממשלה", יחד עם גידול בגרעון, ובנוסף קיטון חד בייבוא רכבים (שמזרימים מיסים לקופת המדינה) וההתקררות החדה בתחום הדיור, מובילים לגורמים שמחלישים את השקל.

עם זאת, לדברי עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין, זיסמן אהרוני גייר ושות', שפרסמה אתמול דו"ח יחד עםIVCעולה כי נמשכת זרימת מטבע החוץ בתחום ההייטק ובהיקף ניכר. ברבעון השני גייסו חברות ההייטק המקומיות 1.26 מיליארד דולרים, והיה זה אחד מהרבעונים השניים המוצלחים בחמש השנים האחרונות, השני בהיקפו לרבעון השני אשתקד אז גויסו 1.7 מיליארד דולרים.

אילן ארד-קשת מנכ"ל יצירה בית השקעות מסר אתמול כי "בשוק אגרות החוב בישראל נמשכה ירידת התשואה באפיק השקלי כאשר התשואה של אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים עומדת על כ1.86%, פער נמוך של כ-0.42% בלבד מול האג"ח של ממשלת ארה"ב המשך מגמה זו המגדילה את פער התשואות תורמת להתחזקות שער הדולר. יש לזכור כי הנתונים ישראל עדיין תומכים בשקל חזק אך מנגד ברמת השקל הנוכחית יתכן ונראה המשך התחזקות של הדולר."

מי שהביא סיפוק מהתחזקות הדולר הוא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. הוא בירך היום (ד') את הפעילות הממשלתית לחיזוק היצוא. ברוש אמר כי "שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה, מפגינים אחריות אמיתית בתמיכתם בשינוי שערי החליפין הלא שפויים שנוצרו בישראל. היצוא התעשייתי מצוי במשבר חסר תקדים וכל ענפי התעשייה, הן ההייטק והן הייצור המתקדם, מצויים בבעיית רווחיות קשה, אשר בלי הגזמה ניתן לקבוע שמסכנת את קיומה של התעשייה הישראלית. על כן, פעילות המשרדים הממשלתיים, לצד פעילות בנק ישראל, הנה קריטית להמשך צמיחת המשק ועשויה להשפיע באופן משמעותי על שינוי המגמה".

ברוש המשיך ואמר כי "פעילות זו היא רק ההתחלה- לאחרונה סיכמנו עם שר האוצר כי בקרוב תגובש חבילת סיוע נוספת לטווח הבינוני והארוך, אשר תבטיח את המשך צמיחת התעשייה ושמירה על כושר התחרות התעשייתי. חבילה זו, במשותף עם שאר הצעדים שננקטו מצד החשב הכללי, משרד הכלכלה והתעשייה ובנק ישראל, יבטיחו את עתידה של התעשייה בישראל. כמו כן, אנחנו ממשיכים בדיונים מקצועיים עם המשרדים בכדי לבדוק צעדים נוספים לתמיכה ביצוא, דוגמת הגדלת השקעות המוסדיים בחו"ל, מיסוי תנועות מט"ח לטווח קצר, ספיגת מט"ח נכנס ועוד".