פירצה במקום הכי רגיש: "אם היו שערים מגנטיים בכניסות להר הבית, הפיגוע היה יכול להימנע", כך אמר ל"ישראל היום" קצין משטרה בכיר. על פי מסמך משטרתי שהגיע ל"ישראל היום", שערים מגנטיים הוצבו בכניסות להר הבית, אך הם הוסרו בשל האירועים שהתרחשו במקום בשנת 2000.
14 שנים לאחר מכן, בעקבות חטיפת שלושת הנערים ושורה של פיגועים, שבה והמליצה המשטרה להציב שערים בכניסות אל ההר ואף ערכה ניסוי להצבתם, אולם בסופו של דבר התוכנית נגנזה. המלצת המשטרה היתה גם לצייד שוטרים במגנומטר, כל זאת במטרה לחשוף הברחה של אמצעי לחימה אל ההר.
לראשונה אנחנו מפרסמים כאן כי כחודש לאחר המלצות הצוות, ערכה המשטרה פיילוט שבחן את המיקומים שבהם אפשר להציב את השערים, אשר חיזק את ההמלצה להציבם באופן קבוע.
בחודש שעבר, בעקבות הפיגוע בשער שכם שבו נהרגה לוחמת מג"ב הדס מלכא ז"ל, הציגו השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך ומפקד מחוז ירושלים ניצב יורם הלוי לראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית לחיזוק האבטחה באזור השער במטרה למנוע פיגועים רבים שמתרחשים באזור.
אולם כבר בשנת 2014 הוכן במשטרה נייר עמדה ובו תוכנית להצבת שערים מגנטיים בכניסות להר הבית, תוכנית שעד כה נותרה עמוק במגירה. כאמור, על פי התוכנית, עד שנת 2000 הוצבו בכניסות אל הר הבית שערים מגנטיים, אולם הם הוסרו על פי דרישת הירדנים, שסירבו לכך בתוקף. בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ביוני 2014 ושרשרת פיגועים שבאה לאחריהן, שב ועלה הצורך לשנות בצורה דרסטית את שיטת האבטחה ובדגש על הר הבית.
בהוראת השר לביטחון הפנים דאז, יצחק אהרונוביץ, מונה צוות עבודה בראשותו של סגן המפכ"ל לשעבר ניצב בדימוס ניסים מור, שהמליץ לשוב ולהציב שערים מגנטיים בכניסות להר הבית לצורך בדיקת הנכנסים וגילוי אמצעי לחימה.
יצוין כי כניסת המתפללים והמבקרים להר הבית מתאפשרת דרך תשע כניסות. בהתאם לזמני התפילה והביקורים, מוצבים שוטרים בסמוך לשערים לצורך סינון הנכנסים, אך הבדיקה הביטחונית מתבצעת על בסיס סימנים מחשידים, ללא שימוש באמצעים אלקטרוניים כלשהם.
שער הכותנה
לאור התנגדות הירדנים להציב שערים מגנטיים בצמוד לכניסות, המשטרה המליצה להציבם כמה עשרות מטרים מכל כניסה, בשטח המצוי בשליטה מלאה של ישראל.
מכל מקום, התוכנית כללה יתרונות וחסרונות. ביתרונות נכללה היכולת לחשוף ניסיונות החדרה של עצמים מתכתיים בגוף ובכבודת המטען. כמו כן, השערים היו יכולים ליצור מרכיב של הרתעה ולהיות אמצעי עזר נוסף בידי השוטרים לזיהוי סימנים מחשידים של מוסלמים שעולים אל ההר, שכן על פי המשטרה מדובר באמצעי אמין וקל לתפעול. חסרונות השערים הם האפשרות להתרעות שווא, עיכוב כניסת אנשים בעלי פוטנציאל לגרום להעלאת מתחים וצורך בכוח אדם נוסף לתפעול.
בסופו של דבר, המלצת הצוות המשטרתי היתה כי "במציאות שנוצרה באותה עת והפוטנציאל להידרדרות האיום, קיים צורך בהגברת האמצעים, היכולות והשיטות לאבטחת הר הבית כדי ליצור הרתעה ולמנוע פיגוע אפשרי". הצוות המליץ להתקין שערים מגנטיים, שכן הניסיון הקיים בארץ ובחו"ל מלמד על חשיבותם ועל תרומתם להגברת הביטחון ולשיפור ממד המניעה וההרתעה.
הצוות קבע כי כשבוחנים את היתרונות מול החסרונות, השימוש בשערים מגנטיים בכניסות להר הבית יעלה את רמת הביטחון מבחינת הפגיעה, שכן אפשר להשתמש בהם בהתאם לאיום הקיים. יצוין כי המשטרה מנחה חלק מהגופים האזרחיים להשתמש בשערים מגנטיים על פי מפרט שנבנה על ידי שירות הביטחון הכללי. כיום, שערים מגנטיים מוצבים אך ורק בכניסות אל הכותל המערבי ובשער המוגרבים, שדרכו יהודים ותיירים עולים להר הבית. את שערים אלה אפשר לכייל לרמת רגישות שיכולה לאתר הכנסת אמצעי לחימה.
כאמור, בחודש שעבר הוצגה תוכנית לאבטחת שער שכם, שבו התרחשו פיגועים רבים. התוכנית כוללת פריסת מערך מצלמות לזיהוי לוחיות רישוי של כלי רכב, פריסת מצלמות סריקה חכמות שיאפשרו לזהות חשודים בזמן אמת, והקמת מערך תאורה שישרה בלילה תחושה של אור יום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו