"לכל נכה בישראל מגיע כרטיס עדיף", זועקת לראווה פרסומת ענקית בצומת סואן בדרום תל אביב. על פניו, מדובר במהלך שאמור להיטיב עם אוכלוסיית הנכים, שלרוב נדחקת לשוליים ולעיתים אף הופכת לשקופה לחלוטין, אלא שיש גם מי שיראו במילים הללו משהו קצת צורם, כאילו מועדון שהוקם רק לאנשים נכים ועם מוגבלויות שתפקידו לבדל אותם מהחברה "הבריאה".
בישראל חיים היום כ־880 אלף נכים בגילי העבודה (67-18), נוסף על כ־300 אלף ילדים וגמלאים. יחד מהווה אוכלוסיית הנכים בין 10 ל־15 אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל.
כידוע, בימים אלו ממש מנהלים הנכים מאבק על גובה קצבת הנכות שלהם (כ־260 אלף נכים מקבלים קצבת נכות), העומדת על סכום של 2,342 שקלים בחודש. הנכים קוראים להשוות את גובה הקצבה לשכר המינימום וטוענים - במידה לא מבוטלת של צדק - שהסכום הזעום שניתן להם אינו מאפשר להם להתקיים בכבוד.
במבט הצרכני, בתחומים מסוימים כמו ביטוחי נסיעות, רכבים, טיולים ופנאי, הרגלי הצריכה של קהילת הנכים שונים מאלה של שאר האוכלוסייה. עם זאת, בדיוק כמו אצל שאר האוכלוסייה, יש כאלו שנהנים מרווחה כלכלית ויכולים להרשות לעצמם מוצרי בידור ופנאי, ויש כאלו המתמודדים עם מציאות סיזיפית של מחסור קשה.
בדיוק בהקשר זה הושק לפני כמה שבועות מועדון הלקוחות "עדיף" - עסק פרטי בעל צביון חברתי המתחייב כי 50 אחוזים מרווחיו יוחזרו לטובת ארגוני הנכים. כדי לגבות את ההתחייבות, למועדון שותף גם ארגון הגג של הנכים.
"המועדון הוקם במטרה "לאגד את אוכלוסיית הנכים לכוח צרכני כלכלי מוביל, בעל עדיפות בכל תחומי החיים, בזכות יתרון הגודל", מסביר שלומי אברהם, מנכ"ל "עדיף", שהיה בעברו מנכ"ל "חבר".
לדברי אברהם, "לראשונה הקמנו כוח צרכני משמעותי לאנשים עם מוגבלויות. כשזה נעשה לטובת אוכלוסיות חזקות כמו ועדים או ארגונים, זה טוב, אבל מי שצריך את זה באמת זו האוכלוסייה שאין לה גב חזק. צריך להבין שלנכים יש צרכים ייחודיים גם בכל הקשור לפן הצרכני. כל האנשים האלה לא מקבלים היום יחס ייחודי בבניית מוצרים ושירותים עבורם. לא מסתכלים על הנכים כעל כוח צרכני שמסוגל לייצר הטבות, ויותר מזה, יש לא פעם ניצול של מצבם הבריאותי כדי לגבות מהם מחירים לא סבירים".
דוגמאות, בבקשה.
"עד היום, אין שום חברת טיולים גדולה שמציעה מוצרים ושירותים ייחודיים עבור הנכים, כמו טיולים עבור כבדי שמיעה או טיולים בליווי אישי לאנשים עם בעיות מסוימות. מנגד, בתחום הביטוח מסתכלים עליהם כאוכלוסייה עם סיכון מאוד גבוה והמחירים מאוד גבוהים. אנחנו יצרנו מערך ביטוחי מאוד רחב, עם הנחות של בין 20 ל־30 אחוזים, והגענו למחיר שאדם לא נכה היה מקבל. כמו כן, אנחנו מציעים גם הנחות בדלק, שירותים שונים עד הבית ותעודת נכה בינלאומית עם כניסה בהנחה לאתרים ולמוסדות שונים בחו"ל".
"לא צריכים מועדונים"
מנגד, חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ), הסובל בעצמו מנכות, יוצא בחריפות נגד המועדון. לדברי גילאון, "המועדון הוקם למטרות רווחה של מישהו, ואני מתנגד לעיקרון הזה. הדבר המשותף לרוב המוגבלים זו סביבה סוציו־אקונומית לא נוחה ובזה המדינה צריכה לטפל. אנחנו לא צריכים מועדונים, אני לא צריך הנחה על מגבת, זה מחזק את הדעות הקדומות וההפרדה של האדם המוגבל. בטכנולוגיה של היום, 90 אחוזים מהאנשים מסוגלים לעשות 90 אחוזים מהעבודות. בשביל הנחה על קלנועית אני לא צריך גורם מסחרי, אני צריך את המדינה והיא זו שצריכה להוזיל דברים".
לדברי גילאון, הנכים מנוצלים בפן הצרכני בדיוק במקומות ששאר האנשים מנוצלים בהם, רק שלנכים קשה יותר להתמודד עם אותו ניצול. "צריך לחלק בצורה יותר הוגנת את העושר הלאומי", הוא מדגיש, "דברים כמו טיולים מונגשים צריכים לקרות באופן אוניברסלי, ולא במסגרת ארגון צרכנים כזה או אחר".
חשוב להבהיר, הצטרפות למועדון "עדיף" כרוכה בתשלום דמי חבר סמליים בסך 10 שקלים לחודש וכן בהנפקת כרטיס אשראי "עדיף".
גלישה באתר המועדון מגלה הצעות, למשל, לנופשון מאורגן לכבדי שמיעה לוורשה ולפולין במשך 4 ימים בחודש יולי, בעלות של 640 דולרים לאדם (בחדר זוגי, מלון 4 כוכבים), עם ליווי צמוד על ידי מדריך דובר שפת הסימנים. עוד נמכרת שם קלנועית מתקפלת קטנה שמוצעת בסכום של 5,990 שקלים במקום ב־6,500 שקלים (כך לפי האתר), והטבה נוספת היא 20 אחוזים הנחה על רכיבה טיפולית לספקטרום האוטיסטי, בעוד עלות מפגש טיפולי היא 165 שקלים.
במועצה לצרכנות חשפו בפנינו תלונות של אנשים עם מוגבלויות, כמו למשל תלונות על חברות רכב שעוסקות בבניית רכבים לנכים, שפרעו צ'קים של עשרות אלפי שקלים ולא סיפקו את התמורה. כמו כן, נכה צה"ל שהגיע לרשת ביגוד גדולה ומוכרת, ועל אף תעודת הנכה שמקנה לו פטור מעמידה בתור, נאלץ לעמוד 18 דקות. והיה אפילו גם מקרה של לקוח נכה שהגיע לעשות קניות, ביקש לשלם על מוצר והקופאית הראשית צחקה עליו וסירבה להעניק לו שירות. לצד כל אלה יש גם מקרים של "עקיצות" כספיות, כמו למשל סכומים של אלפי שקלים שירדו מחשבונות בנק של נכים או מכרטיסי האשראי שלהם, מבלי שללקוחות תהיה הזדמנות לבטל.
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, ג'וש גולדשמיד, מסביר כי "אנו עדים כמעט מדי יום לכך שאוכלוסיית הנכים ובעלי המוגבלויות השונות במדינת ישראל משמשת קהל יעד נוח להתנהלות בעייתית מצד עסקים שונים. פעמים רבות הם מטרה לעוולות צרכניות מסוגים שונים, המגיעות עד כדי ניצול מצוקות ופגיעה במזיד. כחברה, יש לנו עוד הרבה מה להשתפר במתן יחס הוגן ושווה, בסיוע ובתמיכה ובעיקר בטיפול ובמניעת עוולות וכשלים כלפי אוכלוסיית הנכים בכלל התחומים ובתחום הצרכנות ורכישת השירותים והמוצרים בפרט".
חנוך רצון, בעל חברת התיירות והנופש "רצון לטייל" שמתמחה בתיירות ובנופש לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בארץ ובחו"ל, נזכר במקרה שהתרחש בזמן שעבד כמדריך טיולים לפני כעשור. "נחשפתי לקבוצות של אנשים עם צרכים מיוחדים, שלחלקם מגיעים נופשונים דרך עמותות ומשרדי ממשלה שונים", הוא משחזר, "הנופשים הללו ם מתמקדים רק בטבריה ובאילת ובמלונות של 'הכל כלול', וזה קרה כי היה נוח לקבץ את כל אותם נכים למרות שמספר החדרים המונגשים מצומצם".
לדברי רצון, "צריך לעשות גם הבחנה בין סוג המוגבלות. יש קבוצות שיש בהן בעיקר מוגבלות פיזית, ויש קבוצות שהמגבלות שלהם יותר בתחום הנפשי. האתגר הוא להתאים את תוכנית הנופש לרמת האוכלוסייה ולצרכים שלה, וחופשה כזאת מצריכה התאמות. המצב בארץ מבחינת נגישות הוא גרוע. אפשר לספור על עשר אצבעות את המלונות שמתאימים לקבוצות של בעלי מוגבלויות, וכך גם את האתרים בטבע. בשנים האחרונות הקבוצות רוצות לרענן ולצאת לחו"ל, בעיקר למזרח או למערב אירופה, וזה מחייב ירידה לרזולוציות של כמות מדרגות, שבילים ורמת מאמץ. ברמה העקרונית המחירים הם אותם מחירים, אבל אם אתה צריך, למשל, אוטובוס עם מעלון, הוא יותר יקר מאוטובוס רגיל. גם מלווים יכולים לייקר את החופשה, ומובן שגם ליווי רפואי. יש חברות יותר פתוחות, ואפשר להשיג אפילו הנחות, אבל לצערי יש בארץ מקומות שלא מוכנים לקבל את הקבוצות הללו".
הקלות בביטוחים
שלומי לוטינגר, מנכ"ל חברת ייעוץ שמתמחה ביעוץ ובניהול מערכות בריאות בחברות ובארגונים, שופך אור על עולם הביטוחים בקרב אוכלוסיית הנכים. "פוליסות ביטוח של נכים הן יקרות יותר, שכן הם נדרשים לשלם תוספת מחיר בגלל הסיכון הרפואי שלהם. לעיתים אף נמנע מהם לעשות ביטוח בריאות, כי מצבם הבריאותי מעמיד בסיכון את המבטחים. הדרך היחידה לפתור ברמה מסוימת את הבעיה היא ליצור ביטוח קבוצתי, שבו בעצם יש ארגון שמייצג כמות גדולה של אנשים ומשיג הקלות בתנאי ההצטרפות".
לדבריו, "יש סוגי ביטוח כמו ביטוח בריאות, ביטוח חיים או ביטוח תאונות ומחלות, שבהם יש הבדל אם אתה אדם עם מוגבלות. מנגד, יש ביטוחים כמו ביטוח דירה, שבה החברה המבטחת לא שואלת על מצבך הבריאותי. בביטוחי רכב יש סוגי רכב שמיועדים לנכים עם מוגבלות קשה, שהם נורא יקרים בגלל תוספת המחיר על האביזרים הנלווים, וגם הטיפול במקרה של תביעה יותר מורכב".
גם כאן, בדיוק כמו בשאר המקרים, הפיל בחדר הוא כמובן שאלת המחירים המוצעים. "אנחנו נציע מנוע ייעודי להשוואת מחירים לאוכלוסיית הנכים", מצהיר לוטינגר, "ביטוח הרכב הוא נגזרת של תאונות עבר, שנת הרכב וכמה זמן יש לנהג רישיון - ובגלל זה אין מחיר אחיד ויש הבדל בין חברה לחברה. אבל כשמדברים על ביטוח בריאות – 'עדיף' חתם הסכם קבוצתי מול חברת ביטוח, שמאפשר לכל אחד מהחברים ובני משפחתו להצטרף לביטוח בריאות בעלות של 120 שקלים בחודש".
דני שמעוני, מנכ"ל הרץ ואוטו סנטר העוסקת במכירת ובהשכרת רכבים, ותהיה הספק שמשתף פעולה עם מועדון "עדיף", מסביר כי "בימים אלה אנחנו בודקים אם אפשר להתאים את כלי הרכב לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה. כמו כן, נתקין מנגנונים מבעוד מועד כדי שהרכב ייצא מאיתנו מוכן לשימוש. נוסף על כך, הנכים יקבלו הנחות מועדפות על פי סוג הרכב והמחיר יהיה מתחת למחיר השוק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו