"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה

קרחון כבד ואדיר ממדים התנתק ממדף קרח במערב אנטארקטיקה והגדיל את הסיכון לספינות המשייטות באזור היבשת.

,עודכן
צילום: השבר במדף הקרח "לארסן C" // צילום: אי.פי //

קרחון כבד ואדיר ממדים התנתק ממדף קרח במערב אנטארקטיקה והגדיל את הסיכון לספינות המשייטות באזור היבשת. גודלו של הקרחון, המכונה A68, ושמקורו במדף הקרח "לארסן C", מוערך בכ־5,800 קמ"ר, פי ארבעה מגודלה של לונדון, ומשקלו כטריליון טונות.

צילום: רויטרס

מדובר באחד הקרחונים הגדולים ביותר שאי פעם התנתקו מהיבשת הקפואה, בצל שינויי האקלים. האירוע התרחש במשך כמה ימים, בין יום שני לאתמול. "צפינו את האירוע במשך כמה חודשים", אמר פרופ' אדריאן לוקמן מאוניברסיטת סוונסי שבוויילס, "נצטרך לשרטט מפות מחדש". לדבריו, הקרחון עדיין לא נע. "זו התנהגות נורמלית של קרחונים", אמר.

ברמה הטכנית הקרחון כבר צף בטרם התנתק, ולכן אין לכך השפעה מיידית על גובה פני הים, אבל הדבר עדיין לא מבטל חששות כבדים בנוגע לעתיד הקרוב. "אם 'לארסן C' יתחיל לסגת באופן משמעותי ויקרוס לבסוף - מפלס הים יעלה", מתריע הגיאולוג דיוויד וון, מנהל הרשות הבריטית לאנטארקטיקה ומומחה לקרחונים. כבר כעת מדף "לארסן C" קטן בכ־12 אחוזים. בפועל, המדענים מתקשים להעריך מה יהיה גורלו ומעריכים כי הוא יתפרק לכמה חלקים/רסיסים שחלקם ייוותרו באזור עשרות שנים, כאשר חלק מהקרח עשוי לצוף צפונה למים חמים יותר. מדפי "לארסן A" ו"לארסן B", הממוקמים צפונה יותר, קרסו ב־1995 וב־2002, בהתאמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר