הקבורה המפוארת למצבת החובות של איש העסקים אליעזר פישמן ממשיכה להרתיח בהיקפה ובהתנהלות המערכת הבנקאית. הרי אלמלא רשות המסים, שלאורך הדרך נלחמה למעשה את הקרב של הציבור, גם אם עבור החובות שפישמן חב לה, היו הבנקים ממשיכים לגלגל את הר החובות האלה ב"תקווה" שיום אחד הוא יחזיר אותם. 2.8 מיליארד שקלים - זהו הר החובות שלא יוחזרו כנראה ויהיה צורך למחוק את רובם.
ברגעים אחרונים של התעשתות ציבורית החליט בנק הפועלים "להתהפך" על פישמן והחזיר את הדיון לבית המשפט, תוך כדי הובלה להכרזה עליו כפושט רגל. ואולם התחושה הקשה מכלל ההתנהלות של הבנקים והגופים שהעמידו אשראים בהיקפים עצומים היא שכשזה מגיע למר בוזגלו, לא תעמוד לו דקה של רחמים.
בשיחות סגורות חוזרים הבנקאים וטוענים כי חלק נכבד מהאשראי שהעמידו לפישמן ניתן בזמנים אחרים, "כשהשמיים היו כחולים". גם אם זה נכון, היתה נקודת יציאה אחת שבה הם יכלו לסגור את הסיפור ולמנוע את הסאגה - לפני יותר מעשור, לאחר שהימור שביצע פישמן על הלירה הטורקית קרס והסב חובות עצומים.
עם זאת, הבנקים, וגם הגופים המוסדיים, המשיכו בשלהם. וההרפתקאות נמשכו, קווי האשראי נמתחו, ויושב לו החייב מר בוזגלו, עם דירה שלה הוא חוסך כל חייו, ואוכל את הלב. הבנקים עדיין מעניקים יחס של איפה ואיפה, ורק בחסות בית המשפט והליכי פשיטת הרגל אנחנו מקבלים עתה משהו ממיצוי הדין באופן ציבורי וגלוי.
נזכיר שאלמלא הדו"ח של הנאמן, עו"ד בנקל, לא היינו יודעים את הסכום המדויק של החובות שצבר פישמן. אנו גם מגלים בדיעבד עד כמה הבטוחות שמומשו היו נמוכות בהרבה ממצבת האשראי שנצברה. הדבר מוביל להערכה הסבירה שהאיש היה פושט רגל זה שנים, ושוב - אלמלא התעקשות רשות המסים שנמשכה באי אילו ערכאות משפטיות, ייתכן שזה היה נמשך עוד שנים רבות.
בשורה התחתונה, אין לתת הקלות וחברי הכנסת צריכים לחקור את הפרשה. אמנם אין לתת להם להיסחף לרדיפה של אנשי עסקים ויצירת אווירה מתלהמת ומסוכנת, אך גם אין למסמס את ועדת החקירה הפרלמנטרית. למען העתיד, הציבור חייב לדעת מה קרה כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו