"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מוציאים את העוקץ מאיום המנהרות
חמאס מנסה לשקם את מערך המנהרות • אולם צה"ל השקיע עשרות מיליונים בטכנולוגיות מתקדמות, בבניית מכשול קרקעי ובאימון חיילים המתמחים באיום • בצבא מבטיחים: המנהרות יהיו "מלכודת מוות" למחבלים • 3 שנים לצוק איתן - כתבה אחרונה בסדרה
לוחמי צה"ל מול מנהרת חמאס בעזה במהלך צוק איתן // צילום: זיו קורן // לוחמי צה"ל מול מנהרת חמאס בעזה במהלך צוק איתן // צילום: זיו קורן

מוציאים את העוקץ מאיום המנהרות

חמאס מנסה לשקם את מערך המנהרות • אולם צה"ל השקיע עשרות מיליונים בטכנולוגיות מתקדמות, בבניית מכשול קרקעי ובאימון חיילים המתמחים באיום • בצבא מבטיחים: המנהרות יהיו "מלכודת מוות" למחבלים • 3 שנים לצוק איתן - כתבה אחרונה בסדרה

,עודכן

שלוש שנים חלפו מאז מבצע צוק איתן ברצועת עזה, וכיום כבר אפשר לומר ברמה גבוהה של ביטחון שצה"ל נמצא במקום אחר לחלוטין בכל הקשור לטיפול במנהרות חמאס.

אף שחמאס מנסה לשקם את מערך המנהרות שנפגע במבצע, בכירי צה"ל מבטיחים שבמבצע הבא יהפכו מנהרות אלה ל"מלכודות מוות" עבור מחבלי חמאס. מאחורי האמירות עומדת השקעה של עשרות מיליוני שקלים לטובת פיתוח ורכישת טכנולוגיה, אמצעים מתקדמים וכוח אדם לטובת המכשול סביב הרצועה. אחרי צוק איתן הודיע צה"ל כי איתר והשמיד 32 מנהרות התקפיות שנחפרו לשטח ישראל, אך רק לאחר המבצע החלה מערכת הביטחון להשקיע סכומי עתק בניסיון למצוא פתרון של ממש לאיום.

את מירב מאמציו מפנה חמאס דווקא למנהרות ההגנתיות, בתוך שטחו. מדובר ברשת מנהרות סבוכה ומסועפת, באורך של עשרות ק"מ, שבה ימתינו הכוחות המיוחדים של חמאס וממנה צפויים בכירי הארגון לנהל את הפיקוד והשליטה במערכה מבטן האדמה ומחבלי הארגון ישגרו רקטות מעמדתם מתחת לקרקע.

מנגד, צה"ל גיבש תוכניות מבצעיות ופיתח תורות לחימה לטיפול באיום. מלבד החיפוש המתמשך אחר פתרונות טכנולוגיים, שנחל הצלחה לא מעטה, בחיל ההנדסה ובחיל הרגלים פיתחו טכניקות שונות לטיפול במנהרות, הכשירו לכך לוחמים בסדיר ובמילואים ובנו תשתיות אימונים תת־קרקעיות. במתקני האימון החדשים מתרגלים הלוחמים לחימה בתוך מנהרות, כחלק מההבנה שהיכרות עם המנהרות אמורה להקל את המפגש הראשוני של לוחמים עם האיום.

היחידה שקיבלה את האחריות המטכ"לית להיות מוקד ידע בתחום פיתוח תורות הלחימה לטיפול במנהרות היא יהל"ם - יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות. בשנים האחרונות גדלה היחידה משמעותית, והיא עוסקת בפיתוח אמצעים להשמדת מנהרות בטווחי זמן קצרים, וכן בתחום הרובוטיקה להתמודדות עם האיום. גם חיל האוויר הפיק את הלקחים הנדרשים לקראת המערכה הבאה, וצה"ל לא זונח גם את הטיפול במנהרות ההתקפיות. אף אחד במערכת הביטחון לא מוכן להתחייב ולהעריך כמה מנהרות התקפיות יש כיום בידי חמאס, אך גופי המודיעין באמ"ן ובשב"כ עוקבים אחר החפירות בעניין רב.

בהקשר זה, החודשים האחרונים החלו בצה"ל בבניית מכשול חדש סביב רצועת עזה, שאמור לפגוע אנושות בפרויקט המנהור ההתקפי לכיוון ישראל. ההיגיון בבניית המכשול הוא פשוט: אם קיימת כיום מנהרה החוצה לשטח ישראל, היא תיקטע על ידי המכשול. מאותו רגע, המכשול עתיד להתריע על כל מנהרה חדשה שתאיים לחדור לשטח ישראל. במערכת הביטחון מקווים להשלים את בניית המכשול בתוך כשנתיים, כאשר סדר העדיפויות של הבנייה נקבע על פי הערכת מצב ובהתאם לקרבת יישובים לגבול.

מטעמים מובנים של אי־חשיפת מידע לאויב, בצה"ל מסרבים לחשוף בפומבי את הטכניקות החדשות לטיפול במנהרות, אך מדגישים כי בשנת 2017 מתרחשת קפיצת מדרגה של ממש בתחום ההתמודדות עם האיום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו