"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפת הזיהום של מי התהום נחשפת

בלעדי • בישראל יש 124 אתרים שבהם קיים הזיהום • הכי מזהמות: התעשיות הביטחונית • כמות המים המזוהמים היתה יכולה להספיק לכל תושבי המדינה לשנתיים

,עודכן
תעש. תכנית שיקום // צילום: ניר קידר

זהירות, מי תהום מזוהמים: בישראל קיימים 124 אתרים שבהם יש זיהום במי התהום, בשטח כולל של כ־82 קילומטרים רבועים - יותר מפי 1.5 משטחה של תל אביב.

לצורך המחשה, מבחינת כמות, מדובר בכ־1.7 מיליארד מטרים מעוקבים של מים מזוהמים - כמות מים שיכולה לספק את כלל הצריכה הביתית של אזרחי ישראל במשך לא פחות משנתיים.

עיון במפה שמציגה את מוקדי הזיהום מעלה שהם קיימים לאורכה של המדינה, בעיקר באקוויפר החוף, ובמידה מסוימת גם לרוחבה. בשנת 2015 לבדה אותרו זיהומים חדשים ונרחבים במי התהום באזור נתב"ג, חולון, אשדוד, ירושלים וחיפה, ואלה מצטרפים לשורה ארוכה של מוקדי זיהום שאותרו בשנים קודמות בתל אביב, רמת גן, רמת חובב, רמת השרון והרשימה עוד ארוכה.

הכוונה היא לסוגי זיהום שמחלחלים אל מי התהום ומשם עלולים להגיע אל מי השתייה. מדובר לרוב בזיהום מים ובזיהום קרקע. התוצאה חמורה ביותר: פגיעה בתפקוד המערכת האקולוגית כולה והקטנה משמעותית של יכולת האדם לנצל את המים האלה לשימושיו.

ככלל, התעשיות הביטחוניות הן המזהמות ביותר. במשך שנות פעילותן נגרמו זיהומים נרחבים במי התהום באתרים השונים שבהן פעלו. מוקד הזיהום הגדול מכולם הוא באזור שבו פעל מפעל תעש ברמה"ש.

בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2017, שמארגנת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ותיפתח ביום שני הקרוב, יוצגו מחקרים המעלים כי באזור התעש ברמת השרון נמדדו ריכוזים של עד 850 אלף מיקרוגרם פרכלורט לליטר. לשם השוואה, הריכוז המירבי המומלץ על ידי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב הוא 15 מיקרוגרם פרכלורט לליטר מים.

ברשות המים מעריכים כי בעוד שנתיים יחלו בבניית המתקן המלא שיאפשר את התחלת הפרויקט לשיקום מי התהום באזור התעש ברמת השרון, שצפוי להימשך לפחות 25 שנה. לדברי ד"ר שרון שגיא בן משה, מנהלת תחום שיקום מקורות מים מזוהמים ברשות המים, "פיתוח נדל"ני של המתחמים המזוהמים הוא הטריגר למציאת מימון לביצוע השיקום". יצוין כי לאחרונה הכתירו ברשות המים בהצלחה גדולה פיילוט שביצעה חברת Enviogen בשיתוף עם "שיכון ובינוי מים", שבמסגרתו הצליחו להרחיק יותר מ־99 אחוזים מהפרכלורט ומהמזהמים הנוספים שבמי התהום.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי "הרשות ומשרד הביטחון ממשיכים בקידום תוכניות מפורטות למתחם (התעש, ד"ל) על סמך ההחלטות של המועצה הארצית. בנוסף, הממשלה מקדמת את בדיקת זיהומי הקרקע והמים וטיהורם".

ממשרד הביטחון נמסר כי הוא פועל "יחד עם רשות מקרקעי ישראל לקידום תב"ע בשטחי התעש ברמה"ש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר