"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שרגא ברוש: משבר המט"ח פגע בייצוא ב-2 מיליארד דולרים

נשיא התאחדות התעשיינים: סגירת המפעלים בדרום זו רק ההתחלה - בקרוב גל נוסף

,עודכן
צילום: קוקו // נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש

בעקבות גל הפיטורים הגדול בקריית גת, מתריע הבוקר (ב') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש ואומר כי "סגירת המפעלים בדרום היא רק ההתחלה. בקרוב מפעלים נוספים ייסגרו ויהיה גל גדול של פיטורי עובדים". לדברי ברוש, הפגיעה שספגה מתחילת 2016 כלכלת ישראל והתעשייה בהכנסות מיצוא כתוצאה ממשבר המט"ח נאמדת בסכום של כ-2 מיליארד דולר.

כאמור בתחילת השבוע נודע כי מפעל ויסוניק שבקריית גת יפטר את 400 עובדיו על לסוף הרבעון השני של 2018. בכוונת חברת האם המחזיקה במפעל, חברת ג'ונסון קונטרולס, להעביר את הייצור מקריית גת למפעל בסין. עם זאת, החברה תשמר את מטה המחקר והפיתוח בתל אביב המעסיק כ-125 עובדים. בנוסף נודע כי חברת סוגת תסגור את מפעל זיקוק הסוכר שלה בעיר והיא צפויה לפטר עקב כך עשרות עובדים.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התריע בפני נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג ובפני בכירים באוצר כי "סגירת המפעלים בדרום היא רק ההתחלה. בקרוב מפעלים נוספים ייסגרו ויהיה גל גדול של פיטורי עובדים. צריך להבין כי התעשייה הישראלית בסכנה, ולא תשרוד עוד הרבה זמן עם שער דולר חלש". ברוש ביקש מהם לפעול באופן מיידי בכל האמצעים העומדים לרשותם, על מנת לחזק את הדולר ואת התעשייה הישראלית בכללותה.

התעשיינים מזכירים כי שער הדולר עומד היום על 3.49 בלבד, וכי מדובר בייסוף חד של כ-9.2% בשערו של השקל ביחס לדולר מתחילת 2016. נתון זה יוצר הפסדי ענק לכלכלה הישראלית. לדברי ברוש, קטר היצוא שהוביל את צמיחת המשק, נבלם: אם בשנים 2007 – 2004 היצוא הסביר כ- 45% מצמיחת המשק כולו, הרי שבשנים 2016 – 2008 נשחקה תרומתו של היצוא לכ- 15% בלבד. בהיעדר תרומתו החיובית של היצוא, לא יוכל המשק לצמוח בקצה העולה על כ- 2.9%, שהינו נמוך משמעותית מפוטנציאל הצמיחה המשקי.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "מפעלים בישראל נסגרים ומפטרים עובדים, כי רבים מהם לא מסוגלים להמשיך לייצא ולהיות תחרותיים. אז נכון, אמנם עכשיו 'זול לטוס לחו"ל', אבל מאיפה יגיע לתושבים הכסף לטוס, כשהכלכלה הישראלית תתחיל לקרוס? הרי בלי תעשייה אין כלכלה, ובשער הדולר הנוכחי, התעשיינים הישראלים מתקשים מאוד להמשיך ולפעול". ברוש הוסיף והדגיש כי "כל מפעל שנסגר פוגע ברמת החיים של כלל תושבי ישראל, פוגע בצמיחת המשק הישראלי ומוסיף עוד עובדים למעגל האבטלה. לכן לכולנו, גם לציבור הרחב, צריך להיות איכפת ממשבר המט"ח, שמשפיע על החיים של כל תושב במדינת ישראל".

חוזקו של השקל פוגע באופן דרמטי ביצוא הישראלי, הן בטווח הקצר בשל הירידה בתמורה השקלית ליצוא, והן בטווח הארוך בשל אובדן עסקאות עתידיות והעדר יכולת להציע מחירים אטרקטיביים בשווקים הבינלאומיים.

מאז תחילת שנת 2016 נרשמה התחזקות חדה של השקל ביחס למטבעות גושי הסחר העיקריים, אשר באה לידי ביטוי בייסוף חד של כ-9.2% בשערו של השקל ביחס לדולר ושל כ- 7% מול האירו. בנוסף רשם שער החליפין הנומינלי האפקטיבי רשם התחזקות בשיעור דומה של כ- 9.6% בתקופה הנסקרת. גם בהסתכלות בינלאומית, נמצא כי מתחילת 2017, שערו של השקל התחזק מול הדולר באופן הבולט ביותר בהשוואה למטבעות מקומיים אחרים ביתר העולם: אירו (5.7%-), יין יפני (4.9%-) פרנק שוויצרי (4.6%-), ליש"ט (3.2%-) ודולר קנדי (1.4%-).

מניתוח אומדן פוטנציאל הצמיחה של היצוא התעשייתי, עולה כי הצמיחה השנתית הממוצעת של היצוא התעשייתי הישראלי בשנים 2016 - 2012 הייתה צריכה לעמוד על שיעור כ-7% ולא על נסיגה מתונה של כ- 0.5%. אומדן פוטנציאל זה, חושב על בסיס המתאם הגבוה שאפיין את התפתחות היצוא התעשייתי הישראלי מול התפתחות הסחר העולמי בסחורות בשנים 2011 – 2004 (0.87). נדגיש, כי החל משנת 2012 אנו עדים לשבירת המתאם בין הסחר העולמי בסחורות והיצוא התעשייתי הישראלי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר