למרות עלויות המבצע: המשק התאושש מהר

השלכותיו הכלכליות של מבצע "צוק איתן", ככל שהיו כאלה, התפוגגו במרוצת שלוש השנים מאז הסתיים. ניכר כי גם מאמצי תנועת החרמות (ה־BDS) לא הצליחו להשפיע במידה ניכרת על הכלכלה הישראלית.

מבצעים צבאיים הם עסק יקר ומורכב שמעבר לעלות בחיי אדם, יש להם תג מחיר כבד בפן הכלכלי. עלותם היומית למשק נאמדת במאות מיליוני שקלים, ובסיכום מבצע מורכב וארוך כמו צוק איתן מגלים שהם פגעו בצמיחה הכוללת במשק והסיגו אותה לאחור. עלותו הכוללת של המבצע נאמדה לאחר סיומו בטווח שבין 10 ל־12 מיליארד שקלים. אבל צריך לסייג את העלות הישירה והמיידית של המבצע ולבחון לאורך זמן את ההשלכות שבאו לאחר מכן. במובן זה, פרק זמן של שלוש שנים, שבהן שרר שקט "מחריש אוזניים" בחזית עם רצועת עזה, אפשרו למשק לחזור ולצמוח בקצב מהיר.

בבחינת שלושת המבצעים הבולטים ברצועת עזה מאז 2008 - "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן" - עולה כי ההשפעה לאורך זמן על הצמיחה במשק במהלך תקופת המבצע אינה מהותית, מה גם שקשה לנטרל את השפעות המאקרו החיצוניות.

מבצע צוק איתן התרחש במהלך הרבעון השלישי של שנת 2014. במהלכו צמח המשק באותו רבעון בשיעור מתון של כ־0.6%, לפי נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס. אולם ברבעון שלאחריו כבר גבר קצב הצמיחה, ובסיכומו של דבר הצמיחה בכלל 2014 היתה חיובית בשיעור של 3.2%.

תנועת ה־BDS, שפעילותה הלכה והתגברה בשנים האחרונות, למעט מאבקים קולניים נקודתיים כמו בניסיונות להחרים השקעה במניות ישראליות על ידי גופים מוסדיים באירופה, או בהפגנות מאורגנות מול חנויות בעלות אופי ישראלי בחו"ל, לא שינתה את ביצועי הכלכלה הישראלית. גם פעילות סימון מוצרים על ידי האיחוד האירופי לא שינתה את היקפי הסחר של ישראל, וספק אם פגעה בה כלכלית.

זרימת מטבע החוץ למשק נמשכה ביתר שאת בשנים האחרונות, ורזרבות המטבע של בנק ישראל תפחו מרמה של 78.7 מיליארד דולרים בסוף 2013 ל־85.9 מיליארד דולרים בסוף 2014. במאי האחרון כבר עמדו היתרות של מטבע חוץ על 107 מיליארד דולרים. ישראל מתברגת באזור עשר המדינות עם רזרבות המטבע לנפש הגבוהות בעולם.