אף שהיחסים הדיפלומטיים עם הודו נחשבים ל"צעירים" יחסית וחוגגים יום הולדת של 25 שנה, הפכו הקשרים הכלכליים בין המדינות למשמעותיים ביותר.
כמה משמעותיים? לפי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2016, מדורגת הודו כשותפת הסחר התשיעית בחשיבותה מבין יעדי הייצוא הישראלים.
לפי נתוני המשרד, מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין הודו לישראל ב־1992, עלה היקף הסחר בין המדינות מסכום של כ־200 מיליון דולר בשנת 1992 לכדי סכום של כ־4.17 מיליארד דולר ב־2016 (כולל יהלומים). מדובר בגידול של כ־2,000%.
כלכלת הודו היא השנייה בגודלה באסיה, אחרי הכלכלה הסינית, והיא הרביעית בגודלה בעולם. התוצר הרשמי של הודו נאמד בכ־2.25 טריליון דולר והוא צמח אשתקד בקצב שנתי של 7.6%. במונחי כוח קנייה (PPP) הוערך התמ"ג של כלכלת הודו בכ־8.7 טריליון דולר ב־2016 - בהשוואה ל־7.5 טריליון דולר ב־2015.
במשרד הכלכלה והתעשייה ציינו כי למרות המנגנונים הביורוקרטיים של הודו, ניכרת בשנים האחרונות מגמת שיפור מצד השלטונות וחתירה להפיכת העסקים המקומיים לתחרותיים יותר בשוק העולמי. בסוף השבוע האחרון הוכרזה רפורמה גדולה בתחום המיסוי שבכוונת ממשלתו של נרנדרה מודי לקדם.
לצד זאת, נרשמת התחזקות משמעותית של מגזרי השירותים וההיי־טק ההודיים, המעסיק 32% מכוח העבודה ואחראי ל־45.4% מהתמ"ג. המגזר החקלאי עדיין תופס מקום מרכזי במשק ומעסיק כ־47% מכוח העבודה (אך מניב כ־16.5% מהתמ"ג בלבד). הסקטור התעשייתי מעסיק כ־22% מכוח העבודה בהודו ותורם לתמ"ג כ־29.8%.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו