"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טורקיה: הקצנה ברדיפה הפוליטית אחר מתנגדי ארדואן

בנוסף לעשרות אלפי מעצרים של חשודים בניסיון ההפיכה שבוצע בשנה שעברה במדינה, כ-50,000 חקירות נפתחו כנגד אנשים וגופים שנחשדו בעבירה הפלילית - "העלבת הנשיא ארדואן" • במקביל לבעיות מבית, מתח בין טורקיה לגרמניה

,עודכן
"העלבת הנשיא" - עבירה פלילית בטורקיה. רג'יפ ארדואן // צילום: אי.אף.פי // "העלבת הנשיא" - עבירה פלילית בטורקיה. רג'יפ ארדואן // צילום: אי.אף.פי

הרדיפות הפוליטיות בטורקיה נגד מתנגדי משטרו של הנשיא ארדואן מקצינות: בנוסף למעצרם של עשרות אלפי אנשים מאז ניסיון ההפיכה הצבאית בקיץ שעבר, ופיטוריהם מעבודה של יותר מ-100,000 עובדי מדינה שנחשדו בקשר לארגוני אופוזיציה, הועמדו במהלך השנה הקודמת אלפי אנשים לדין בגין ״העלבתו״ של נשיא טורקיה, טייפ ארדואן. 1,080 נמצאו אשמים בפגיעה בכבודו של הנשיא - מעשה הנחשב לעבירה פלילית בטורקיה והעונש עליה הוא עד ארבע שנות מאסר.

לפי נתונים שפרסם משרד המשפטים הטורקי באנקרה קרוב ל-50,000 חקירות נפתחו במהלך 2016 נגד אנשים וגופים שנחשדו בהעלבת הנשיא. משרד המשפטים אישר העמדה לדין של קרוב ל-5,000 מהנחשדים. כלומר, כעשירית מכלל התלונות הגיעו לבתי משפט, וכחמישית מהמועמדים לדין נמצאו אשמים. כל המועמדים לדין הם מעל לגיל 18, בכללם 36 אזרחים זרים.

102 קטינים, בין הגילאים 12 ו-15 שנים, ו-138 מתבגרים בין הגילאים 15 ו-18 נידונו בבתי משפט בטורקיה בביצוע ״פשעים נגד הריבונות של המדינה ומוסדותיה״. 95 איש הואשמו אשתקד בטורקיה באשמת ״ריגול וחשיפת סודות מדינה״, מתוך 3,857 איש שהועמדו לדין בחשד לביצוע עבירות אלו.

האופוזיציה מתעוררת

טורקיה נמצאת תחת חוקי ״מצב חירום״, מאז ניסיון ההפיכה ביולי 2016 שבוצע ע״י קציני צבא בכירים. האופוזיציה בטורקיה מאשימה את משטרו של ארדואן, כי ניצל את ניסיון ההפיכה כדי לחסל את הדמוקרטיה בטורקיה ולהשליט דיקטטורה אסלאמית.

באווירה הקשה שנוצרה במדינה, ולנוכח המעצרים ההמוניים של מתנגדי המשטר, החליטה מפלגת האופוזיציה הראשית - המפלגה הרפובליקנית, לפתוח לפני שבועיים בצעדת מחאה המכונה ״צעדת הצדק״, הנערכת לאורכה ולרוחבה של המדינה. בראש מאות המשתתפים בצעדה עומד מנהיג המפלגה הרפובליקנית, קיליצ׳דאוולו. בסוף השבוע הבא תגיע הצעדה לאיסטנבול.

מתח בין אנקרה לברלין

בתוך כך, החליטה ממשלת גרמניה לא לאפשר לנשיא טורקיה ארדואן לנאום בפני חברי הקהילה הטורקית בגרמניה במהלך ביקורו הרשמי בשולי פסגת מנהיגי הכלכלות הגדולות בעולם, שתיערך בסוף שבוע הבא בהמבורג. הרשויות בגרמניה חששו שנאומו המתוכנן של ארדואן יגרום לעימותים אלימים בין תומכי הנשיא ומתנגדיו, בעיקר כורדים.

בחודשים האחרונים גברה המתיחות בין ברלין ואנקרה בגלל סירובה של ממשלת גרמניה לשתף פעולה עם ממשלת טורקיה ברדיפת מתנגדיה, הנמצאים בגרמניה. כתגובה, מנעה אנקרה מנציגים גרמניים רשמיים לבקר יחידות צבא גרמני, המוצבות על אדמת טורקיה במסגרת המאבק הבינלאומי בדאעש.

גרמניה החליטה לאחרונה להוציא את יחידות צבאה מטורקיה ולהעבירן לירדן. טורקיה וגרמניה חברות בברית הצבאית המערבית נאט״ו, ולפי אמנתה מחוייבת גרמניה לסייע בהגנתה של טורקיה אם זו מותקפת ע״י גורמים חיצוניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר