"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

של מי העבודות האלה?

במוזיאון ת"א נפתחה השבוע תערוכה שכוללת עבודות של אמנים מהמאה ה־20 מאוסף פרטי של אספן, שמעדיף לשמור על אנונימיות

,עודכן
מתוך התערוכה "אדום על צהוב" // צילום: קוקו

במוזיאון תל אביב עלתה השבוע התערוכה "אדום על צהוב", שכוללת יצירות מאוסף פרטי של אספן שאינו מעוניין לחשוף את זהותו.

מנכ"לית המוזיאון, סוזן לנדאו, שמכירה את האספן שנים רבות, היא זו שאצרה את התערוכה, שבמרכזה עבודות משנות ה־60 עד שנות ה־90. בתערוכה מוצגים 70 ציורים, רישומים ופסלים של 34 אמנים בינלאומיים, ובהם עבודות של הפסל האמריקני קרל אנדרה, הצייר האמריקני פרנק סטלה, הצייר הגרמני גרהרד ריכטר, האמן הצרפתי איב קליין, האמן האיטלקי פיירו מנזוני ועוד.

"תערוכה שמתבססת על אוסף פרטי היא תוצאה של קשר אישי עם האספן", מסבירה לנדאו. "אני מכירה את האספן הרבה שנים והגיע הרגע שהוא הרגיש בנוח להציג חלק מהאוסף שלו. זה אוסף ברמה גבוהה מאוד".

אני מבינה שאתם לא חושפים את זהותו.

"נכון, הוא נשאר בעילום שם. זה אדם ששומר על פרטיותו בקנאות. הוא לא חי בארץ. הוא אוסף יצירות אמנות בשקדנות במשך הרבה שנים, זו התשוקה שלו. כשהוא החליט שהוא נותן לנו חלק מהאוסף - מיד הסכמתי. למדתי את החומר וחשבתי איך אני מציגה את זה. ניסיתי לראות איזה שיח יש בין היצירות ובין האמנים. הדגש הוא על שנות ה־60 עד שנות ה־90 של המאה הקודמת. התערוכה מעבירה את מה שקרה באותן 30 שנים".

סוזן לנדאו // צילום: קוקו

אילו עבודות בולטות במיוחד בתערוכה?

"האמן הכי מוכר בתערוכה הוא האיטלקי אליגיירו בואטי, ומוצגת אחת העבודות הכי חשובות שלו. זה אמן שהשתייך לתנועה האיטלקית 'ארטה פוברה', אמנות ענייה, והעבודה היא מתוך סדרה שהוא קרא לה "טוטי" (הכל). העבודה נוצרה בשיתוף עם נשים באפגניסטן שרקמו לו את היצירה. אלה נשים שברחו למחנה פליטים בפקיסטן אחרי הפלישה הרוסית לאפגניסטן ב־1979. עבודה חשובה אחרת היא של גרהרד ריכטר, אחד האמנים הגדולים. מדובר בציור פיגורטיבי מהסדרה של הערים ויש גם יצירה מופשטת שלו בתערוכה".

למה בחרת את השם "אדום על צהוב" לתערוכה?

"היצירה 'אדום על צהוב' של האמן האמריקני אלסוורת' קלי היא העבודה המרכזית בתערוכה. חשבתי שהיא מייצגת היטב את הזרם. רציתי שם שמעורר סקרנות, כי סתם לקרוא לזה 'אוסף פרטי' זה לא מעניין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר