הבעת אי אימון: על הפניית הגב למאמנים ישראלים

1. היום יחגגו בירושלים, במעמד ראש העיר ניר ברקת, 13 שנה לזכייה בגביע יול"ב (היום היורוקאפ) ב־2004. באותה שנה, למי ששכח, זכתה גם מכבי ת"א ביורוליג והפועל ת"א העפילה לפיינל פור היורופליג. את שלוש הקבוצות הובילו מאמנים ישראלים: פיני גרשון במכבי, ארז אדלשטיין בהפועל ושרון דרוקר בירושלים.

באליפות אירופה בקיץ 2009, לא רחוק מהקיץ הנוכחי, 25 אחוז מהמאמנים בטורניר היו ישראלים: מולי קצורין בפולין, דיוויד בלאט ברוסיה, גרשון בבולגריה וצביקה שרף בישראל. אז איך שמונה שנים אחרי, המאמן הישראלי הפך פרסונה נון גראטה במכבי ת"א ובהפועל ירושלים?

2.בעוד מכבי ת"א פועלת בשנים האחרונות רוב הזמן בשיטת "חבר מביא חבר", והתוצאות בהתאם, לא מובנת התעקשותה של הפועל ירושלים בחיפוש בשדות זרים.

אמנם ההנהלה בבירה שיבחה את סימונה פיאניג'אני על "העונה הגדולה בכל הזמנים", אבל היתה קרובה העונה פעמיים לפטרו. לזכותו של המאמן האיטלקי ייאמר שהוא האחראי העיקרי לרוב הזרים המשובחים שנחתו בארנה (אבל גם לאלסנדרו ג'נטילה), אבל ללא הצעד המהיר של הנהלת המועדון בהעברתו ואזרוחו הזריז של ריצ'רד האוול, פיאניג'אני היה אוכל לינגוויני כבר בסוף מאי בכיכר הדומו במילאנו.

בירושלים טוענים שמאמן זר פחות מושפע מ"רעשי רקע" ובעל סיכויים טובים יותר להצליח באירופה, אבל הההיסטוריה שתצוין היום בכיכר ספרא מוכיחה שלישראלים רזומה טוב יותר באירופה. בכלל, מי אמר שירושלים צריכה להגיע עכשיו ליורוליג ולהפוך לשטיח האדום של המפעל לעונה אחת? שלוש השנים האחרונות הוכיחו שהדרך להפוך ל"מותג על" בספורט הישראלי עוברת דרך אליפויות בארץ, ומאמן זר לא אוהב לאמן בליגה עם חוק רוסי.

3.בליגה הספרדית כמעט כל הקבוצות הגדולות בחרו במאמן מקומי. באיטליה מילאנו התרסקה העונה עם הקרואטי יסמין רפשה ותחזור למאמן מקומי (פיאניג'אני), ורק בישראל חושבים שהדשא של השכן ירוק יותר.

ירושלים הרי לא תצליח להנחית כאן את מאמני העל ביבשת ותיאלץ להסתפק במאמני הדרג השני. האם באמת כדאי לה להביא את דושקו איבאנוביץ', שג'ייקוב פולן אמר עליו שהוא ה"מאמן הכי גרוע בהיסטוריה שהוא מכיר", או את ארגין עתמאן הטורקי, שזורק זרים בלי למצמץ?

נ.ב: אגב, ז'אן טבק ואיינארס בגאצקיס פנויים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות