"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קאמבק: נשיאת ארגנטינה לשעבר מתמודדת לסנאט

הבחירות לסנאט ייערכו באוקטובר • אם קירשנר בת ה־64 תזכה, היא תהיה בעמדת זינוק להתמודדות מחודשת על תפקיד הנשיאות בבחירות 2019

,עודכן
קירשנר // צילום: רויטרס

תרגיל משפטי או קאמבק פוליטי? נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה פרננדס דה קירשנר הכריזה בסוף השבוע כי היא מתמודדת על מושב מטעם פרובינציית בואנוס איירס הגדולה, בבחירות שייערכו לסנאט הארגנטינאי באוקטובר.

אם קירשנר בת ה־64 תזכה, היא תהיה בעמדת זינוק להתמודדות מחודשת על תפקיד הנשיאות בבחירות 2019, אך ייתכן שההחלטה להתמודד היא חלק מניסיון מתוחכם לחמוק מקלון משפטי: בתור סנאטורית היא תקבל חסינות מפני מאסר אם תורשע במסגרת פרשיות השחיתות השונות שנקשרו לה בתקופת נשיאותה.

כמו כן, קיימת פרשיה אחרת שרבים ממתנגדיה עדיין מייחסים לה מעורבות: פרשיית מותו המסתורי של התובע הפדרלי אלברטו ניסמן בשנה האחרונה של כהונתה. ניסמן נמצא ירוי בראשו בביתו בינואר 2015, שעות לפני שהיה אמור להציג מידע על מעורבותה לכאורה בקנוניה עם איראן. על פי ניסמן, קירשנר למעשה הסכימה, במסגרת מגעים סודיים עם האיראנים, לבטל צו בינלאומי שהוצא נגד החשודים המרכזיים בפיגוע נגד מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994, שבו נרצחו יותר מ־80 איש. בתמורה ארגנטינה היתה אמורה לקבל נפט מסובסד מאיראן. בסופו של דבר ההסכם לא הושלם, אך לטענת ניסמן, קירשנר המשיכה בניסיון לטייח את המעורבות האיראנית בפיגוע.

במהלך נשיאותה של קירשנר בין השנים 2007 ל־2015, היא ביצעה שורת צעדים שהגבירו את השליטה הממשלתית על הכלכלה ואת הוצאות הרווחה, ועדיין רואה עצמה כנושאת הדגל של השכבות החלשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר