"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אושר: קבורה צבאית גם בחלקה אזרחית

פקודות צה"ל בנוגע לקבורת חללים שונתה וכעת ניתן יהיה לקבור חללים בבית קברות צבאי בטקס ללא סממנים דתיים • חללים לא יהודים יוכלו להיקבר ליד חבריהם היהודים

,עודכן
בית עלמין צבאי, צילום: גדעון מרקוביץ'

בעקבות יוזמת הצבא ופניות ועתירות של עמותת חדו"ש – חופש דת ושוויון מרשויות הצבא, הוציא צה"ל פקודת מטכ"ל מעודכנת שתאפשר לערוך טקס הלוויה צבאי ללא סממנים דתיים, על פי בחירת המשפחה, הן בבית עלמין צבאי והן בבית עלמין אזרחי.

עד לתיקון הפקודה, ניתן היה לקבור בבתי קברות צבאיים בטקס דתי בלבד (יהודי-אורתודוכסי או על פי דתו של החייל ההרוג). עד היום, משפחות שביקשו לקבור את יקיריהן בקבורה אזרחית חויבו לעשות זאת בבית קברות אזרחי, ללא סממני הכבוד והטקס הצבאי. כאמור, הפקודה החדשה קובעת לראשונה כי "שאיר הבשר רשאי במהלך תאום הלוויה, לבחור האם ברצונו לקיים את הסממנים הדתיים של טקס הלוויה". עם זאת הפקודה המתוקנת עדיין מגלה חוסר הבנה וחוסר כבוד לחלופות חילוניות לקבורה אורתודוכסית בנוסח המוכתב על ידי הרבנות הצבאית, ולאפשרות של חלופה דתית לא-אורתודוכסית.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש, אמר כי "אנחנו מברכים על הצעד החשוב שנעשה על ידי רשויות הצבא במענה לדרישתנו, וההתקדמות לכיוון חופש דת בצה"ל. הפקודה החדשה מהווה מהפך אמתי בתחום כה רגיש, אשר מזה עשרות שנים היה בשליטת הרבנות הצבאית האורתודוכסית, ללא שיהיה לכך כל צידוק".

"כפי שטענו בפני צה"ל ומשרד הביטחון, במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית אין כל צידוק לעצור את עקרון חופש הדת בשערי מחנות הצבא ובתי העלמין הצבאיים. עם זאת, לצערנו עצר הצבא באמצע הדרך, ללא שהוא מאפשר חלופות ראויות של טקס הלוויה חילוני או דתי לא-אורתודוכסי ומתאר כל שינוי כחריג הדורש אישור הקצונה הבכירה או הרבנות הצבאית. לא נשלים עם המשך הפגיעה ולפיכך אנחנו דוחים את טענת הפרקליטות הצבאית כאילו בתיקונים שהוכנסו יש ‘מענה מלא’ לדרישותינו ונעמוד על המשך הדיון בעתירה", אמר עוד רגב.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

חדו"ש פועלת מזה מספר שנים להשגת שוויון בקבורה בין חללי צה"ל, באופן שלא תהיה הדרה והפליה של חיילים שאינם יהודים על פי ההלכה או חיילים שבני משפחתם מבקשים לקבור אותם בטקס חילוני או דתי ליברלי ולא בטקס דתי-אורתודוכסי. בסוף 2015, בעקבות פניות חדו"ש, הודיע היועץ המשפטי לממשלה למערכת הביטחון כי הנחה את אכ"א לשלב בפקודות הצבא הוראות מפורשות המאפשרות למשפחות לערוך ליקיריהם טקס קבורה צבאי ללא סממנים דתיים, מבלי לאבד את הזכות להלווייה צבאית. אולם לאחר שלמעלה משנה מאוחר יותר טרם נעשה הדבר, הגישה חדו"ש עתירה לבג"צ לחייב את רשויות הצבא לממש עקרון זה ללא שיהוי נוסף.

חללים לא יהודים יקברו ליד חבריהם

עם התקרב המועד בו חויב הצבא להשיב לעתירת חדו"ש, השלימו רשויות הצבא את המטלה שהוטלה עליהם, והפרקליטות הצבאית שלחה לפני ימים אחדים לחדו"ש את נוסח הפקודה שעודכן באופן מהותי. על פי פקודת המטכ"ל המתוקנת תוכל משפחת החלל לבחור את אופיו של טקס הקבורה הצבאי, וניתן יהיה לקבור חללי צה"ל בבית קברות צבאי, בטקס צבאי מלא אך ללא סממנים דתיים. מדובר במהפך היסטורי שכן לראשונה מורחב עקרון היסוד של חופש דת ומצפון לתחום הטקסים הצבאיים אשר היו עד עתה בשליטה מלאה של הרבנות הצבאית, אשר הכתיבה את אופי טקסים אלה על פי תפיסת עולמה הדתית.

אך זהו עדיין לא סופו של המאבק: חדו"ש דרשה בפניותיה ובעתירה לבג"צ גם את הסדרת האפשרות לקבורה דתית לא-אורתודוכסית. נושא זה לא בא על פתרונו בפקודה החדשה. ולפיכך תמשיך חדו"ש בעתירתה בכל הנוגע להסדרה של קבורה זו.

עניין נוסף בסוגיית הקבורה בצה"ל היא קבורת חללים לא יהודים. בפנייה של חדו"ש מ-2015 נדרשה גם הסדרה של קבורת חיילים הנחשבים חסרי דת, למשל עולים מבריה"מ לשעבר, בצד עמיתיהם שנפלו בשירות המדינה, ולא ליד הגדר ובנפרד משאר החיילים. משרד הביטחון נענה לפניותיהם של חדו"ש וגורמים נוספים, ופרסם נוהל חדש ומחייב שעל פיו חיילים לא יהודים יקברו בצד החיילים היהודים, תוך אימוץ פשרה שאושרה על ידי הרבנות הצבאית לקבור אותם במרחק 4 אמות (כשני מטר) מן הקבר הסמוך. הוראה חדשה זו באה כבר לידי ביטוי בתחילת השנה, בקבורתו של החייל יאצ'יסלב גרגאי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר