"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווח: גרמניה ריגלה אחר חשבונות דואר אלקטרוני בבית הלבן

השבועון הגרמני "דר שפיגל" חשף כי ארגון הביון בגרמניה עקב אחר גופים אמריקנים ממשלתיים רבים • על פי הדיווח, גם סוכנות החלל האמריקנית הייתה על הכוונת

,עודכן
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל // צילום: GettyImages // קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל // צילום: GettyImages

השבועון הגרמני "דר שפיגל" חשף היום (חמישי) כי גרמניה ריגלה במשך שנים אחרי חברות וגופים ממשלתיים אמריקנים, בתוכם הבית הלבן. השבועון דיווח כי יש בידיו מסמכים של ה-BND, שירות הביון הפדראלי של גרמניה, מהם עולם כי חשבונות דואר אלקטרוני בבית הלבן, כמו גם מספרי פקס ומספרי טלפון (קווי) במשכן הנשיאותי, היו במעקב שוטף בין 1998 עד 2006.

יעדים איסוף נוספים היו גם מחלקת המדינה האמריקנית, משרד האוצר האמריקני, סוכנות החלל נאס"א, חיל האוויר האמריקני וחיל הנחתים. כאמור, על-פי הדיווח, גם מחוץ לממשל היו גופים תחת ניטור גרמני, לרבות אוניברסיטאות והארגון "משמר זכויות האדם".

על-פי דיווח בשבועון גרמני נוסף, Die Zeit, יותר מ-100 שגרירויות זרות בוושינגטון היו נתונות למעקב שוטף, בנוסף למשרדי קרן המטבע הבינלאומית. המעקב התבצע על-ידי כ- 4,000 מילות מפתח שדרכן סיננו את החומרים השונים.

כזכור, גרמניה זעמה על ארה"ב בעקבות הדלפת הענק של אדוארד סנואדן בשנת 2013, שחשפה כי ארה"ב ניהלה מערך חובק עולם של ריגול אלקטרוני, כולל בגרמניה. בין היתר, על-פי סנואדן, ארה"ב צותתה למכשיר הפלאפון של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שרתחה מזעם והטיחה בממשל אובאמה כי "ריגול אחר חברים הוא בלתי נסבל".

לפני כשנתיים התברר שגרמניה דווקא עזרה לסוכנות לביטחון לאומי האמריקנית,ה-NSA, במעקב האלקטרוני נגד מדינות אחרות באירופה, מה שהוביל להגברת הפיקוח הממשלתי על ה-BND. מרקל מצידה, טענה מוקדם יותר השנה כי לא הייתה מודעת לריגול שביצע ה-BND, לכאורה, עבור ארה"ב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר