"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדען הישראלי שפיצח את הגרעין

לאחר מחקר בינלאומי שנמשך 8 שנים מתברר: גנום החמנייה מורכב יותר מזה של האדם • המחקר יסייע לפתח זנים חדשים

,עודכן
צילום: החברה לפיתוח הגליל

הישג מרשים לעולם המחקר, עם השלמת המחקר לפיצוח גנום החמנייה - שהוא, מתברר, גדול ומורכב יותר מגנום האדם. מהממצאים עולה כי גנום החמנייה מורכב מכ־3.5 מיליארד בסיסים, וגדול יותר מגנום האדם המורכב מכ־3.2 מיליארד בסיסים.

במגזין המדעי הנחשב ביותר בעולם, "NATURE", פורסם כי פיצוח הגנום התאפשר בתום מחקר שנמשך שמונה שנים בהשתתפות החוקר הישראלי ד"ר שריאל היבנר, חוקר במכון המחקר "מיגל" של החברה לפיתוח הגליל וחבר סגל בחוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית תל־חי.

לדברי ד"ר היבנר, המחקר התבצע כחלק מפעילות משותפת של מוסדות אקדמיים וחברות זרעים מרחבי העולם, על מנת להגיע לפיצוח מלא של גנום צמח החמנייה. אצלנו מוכרת החמנייה בעיקר כמקור לגרעינים השחורים לפיצוח וכצמח נוי, אך עיקר הגידול ברחבי העולם נועד לייצור שמן מאכל, הנחשב בריא ואיכותי במיוחד.

מלבד חשיבותה הכלכלית, החמנייה היא גם צמח מודל במחקרים אבולוציוניים ואקולוגיים העוסקים בתהליכי היווצרות של מינים חדשים, בתגובה להתחממות הגלובלית, בדינמיקה של אוכלוסיות ועוד.

למרות המחקר הרב בתחום החמנייה, פיצוח הגנום - שהוא בסיס למחקרים רבים ולהשבחה של זנים חדשים - היה מעבר להישג ידם של החוקרים, עד היום. עתה, עם השלמת פיצוח הגנום במחקר המעמיק, בעזרת השותפות המשמעותית של ד"ר היבנר, יהיה אפשר להתקדם במחקר גנטי ובפיתוח זנים בקצב הרבה יותר מהיר.

"האתגר הגדול היה לא רק במורכבות ובגודל הגנום", מציין ד"ר היבנר, "אלא בעובדה שיותר מ־85% מהגנום מורכבים ממקטעים זהים המקשים את מלאכת הזיהוי וההפרדה". הוא ציין כי הגנום החדש של החמנייה צפוי להביא לפריצת דרך במחקר צמחים ממשפחת המורכבים ולהאיץ את תהליך ההשבחה של זני חמניות חדשים, העמידים יותר לסביבה משתנה ובעלי איכות שמן גבוהה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר