"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר ישראלי: חלבון מעכברים עשוי לרפא רקמה של לב אדם

במחקר חדש גילו המדענים חלבון בשם אגרין, שמקורו בלבבות של עכברים שזה עתה נולדו • החלבון משפיע גם על התגובה הדלקתית והחיסונית של הגוף להתקף לב

,עודכן
עכשיו נותר לראות כיצד ישפיע אותו חלבון גם על בני אדם // צילום אילוסטרציה: gettyimages

פריצת דרך: מדעני מכון ויצמן גילו מולקולה ייחודית שעשויה לרפא רקמת לב פגועה.

במחקר חדש גילו המדענים חלבון בשם אגרין, שמקורו - שימו לב - בלבבות של עכברים שזה עתה נולדו. במחקר שעשו, כאשר הזריקו את החלבון ללבבות של עכברים בוגרים שלקו בהתקף לב, החלבון איפשר לשקם את רקמת השריר. עכשיו נותר לראות כיצד ישפיע אותו חלבון גם על בני אדם.

את המחקר הוביל פרופ' אלדד צחור, לצד תלמידים וחוקרים נוספים במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן. לדברי פרופ' צחור, התחדשות הלב גם בבגרות היא תופעה שמתרחשת בקרב חלק מהחולייתנים. דגים, למשל, יכולים לחדש ביעילות לב פגוע. בעלי חיים קרובים יותר אלינו מבחינה אבולוציונית - עכברים - נולדים עם יכולת זו, אך מאבדים אותה שבוע לאחר הולדתם. שבוע זה הוא חלון הזדמנויות עבור הפרופסור וצוותו, שמקווים כי המשך המחקר יביא לתוצאות משובבות לב.

פרופ' צחור משער עוד, כי אגרין משפיע בדרך כלשהי גם על התגובה הדלקתית והחיסונית של הגוף להתקף לב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר